סיפור – תפילה פותחת שערים נעולים
רבות נאמר על מעלת התפילה לפני ה' וכוחה הרב לשדד ולשנות את הטבע. וכך כותב רבינו דוד האבודרהם זיע"א כי ראשי התיבות של המילה תפלה – תרופת פלא ליהודי המאמין. יש להאמין באמת כי על ידי תפילה בכוונה תבוא הישועה, והמאמין בזה באמת זוכה ורואה ישועות.
מסביר הגאון רבי שמשון פינקוס זצ"ל שהתפילה יכולה להיות בשתי דרכים: הדרך האחת, להתפלל כפי שהורו לנו חז"ל ככתבם, ולפעמים לא תמיד מבינים את פירוש המילים. והדרך השניה, להתפלל במילים של האדם כדבר איש אל רעהו. לשתי הדרכים יש מעלות חשובות, יש את המעלה של המילים הכתובות שזו "החרב" שישר חותכת, ויש את המעלה של תפילתו הפנימית של האדם שזו ה"קשת" שהורגת היא רק למרחוק. פעמים שיש מצב בו "כל השערים ננעלו חוץ משערי דמעות". ישנן תפילות שכוח השפעתן במהלך של זכות, ויש שכוחן מכוח טענה ודין. לפעמים ישנו מצב שכל השערים נעולים, הן הזכויות והטענות אינן מועילות, אך אין כוח העומד כנגד תפילה בבכי. לדמעות יש כוח כנגד כל השערים.
רבי שמשון סיפר על עצמו: "כי מה שהחזיק וחיזק אותי בכל המצבים, היה התפילה, תמיד הרגשתי שאני יכול לדבר אל אבינו שבשמים כדבר בן אל אביו". ידוע בשמו שהתפילה היא "נשק", יורים וקולעים, אפילו אם לא ראויים לכך.
ישנו סיפור ידוע, אבל לא המעשה עיקר, אלא ה'למעשה', באברך משִי, תלמיד חכם המשקיע את כל עיתותיו לתורה בעמל רב וביגיעה. אברך זה היה מתושבי העיר אופקים שבדרום, והוא היה זקוק לישועה בפרי בטן כבר מספר שנים חלפו עת נישא לרעייתו ולא זכו לפרי בטן זרע קודש בר קיימא. ביקש והתפלל להיוושע אך שערי ישועה ננעלו בעדו. הן הלך הוא לבכות ולשפוך את ליבו בפני רבי שמשון פינקוס זצ"ל, אך כששמע את הסיפור הכואב, ביקש ממנו הרב אם מסכים להשאיל לו את רכבו היום בלילה בסמוך לחצות לילה וכמובן שהאברך הסכים בחפץ לב.
כשהגיע הרב פינקוס לביתו אמר לו: "בא איתי יש לי איזה עצה טובה עבורך". כך נסעו שניהם בחשכת הליל בדרך עפר מהעיר אופקים לכיוון חצרים, בין אופקים לחצרים, אי שם באמצע הדרך בלב המדבר, בשממה, הוריד הרב את האברך מהרכב והותירו לנפשו כשהוא מצווה עליו ואומר לו: "לילה! חושך! אפלה! אל תנסה לחפש את דרכך חזרה כי לא תמצאנה, רק אתה פה, אתה וה'ריבונו של עולם', אני משאיר אותך כאן, לך נא ותדבר עם ה'ריבונו של עולם'. אל תבכה. אל תתפלל. אלא פשוט תצעק! כן תצרח לה' יתברך! עד שישמע את קולך, תבכה ותתחנן אליו שיושיע אותך, כך ורק כך תיוושע, ובעוד כחצי שעה אחזור הנה לאסוף אותך".
כעבור מחצית השעה שב הרב לאברך, הביט בו והפטיר: "לא בכית די. חולצתך יבשה לחלוטין פשוט תבכה! תתחנן! תדבר עם הקב"ה והוא יתן לך זרע קודש". לאחר שעה קלה חזר שוב רבי שמשון על עקבותיו, הביט באברך שבגדיו היו ספוגי דמעה, חייך אליו חיוך אבהי ואמר: "זה מה שהתכוונתי. עתה תיווכח לדעת שתיוושע". ואכן כך מספר אותו האברך שזכה והקב"ה שמע לתפילתו ולאחר תשעה חודשים זכה יחד עם רעייתו להפקד בבן זכר של קיימא.
כך היא התפילה בכוונה אף ששעריה ננעלו שערי דמעה לא ננעלו, ומוצאת היא את החריץ הקטן ודרכו חודרת לפני מלכו של עולם שברחמיו המרובים מקבלה ומושיע את המתפלל לפניו.
סיפור – תפילה פותחת שערים נעולים – עוד סיפורים
