מתי נוהגים לומר סליחות?
מנהג הספרדים ועדות המזרח לקום באשמורת הבוקר לאמירת סליחות ותחנונים מראש חודש אלול ועד יום הכיפורים (שלחן ערוך סי' תקפא ס"א, ומקורו בטור בשם רבינו האי גאון, וכן נהג רבינו האריז"ל כמבוא בשער הכוונות דרושי רה"ש בהקדמה), וביום חודש עצמו אין אומרים סליחות, ולכן נוהגים לקום לאמירת סליחות מיום ב' באלול ואילך (מג"א סק"ב, משנה ברורה סק"א, חזון עובדיה ימים נוראים עמ' ב בהערה).
ומנהג האשכנזים לומר סליחות מיום ראשון שלפני ראש השנה, ואם יחול ראש השנה בימים שני או שלישי, יקדימו לומר סליחות מיום ראשון בשבוע שלפניו (רמ"א שם).
וטעם המנהג, שמשה רבינו עלה להר סיני להביא את לוחות הברית השניות בראש חודש אלול, וירד עמהם ביום הכיפורים, ובו ביום נענה הקב"ה לבקשותיו שיסלח לישראל על חטא העגל ואמר לו 'סלחתי כדברך' (תנא דבי אליהו זוטא פרק ד).
זמן אמירת הסליחות הוא מחצות לילה ואילך, וכן נוהגים במקומות רבים (חזון עובדיה שם), ויש מעדיפים לומר סליחות באשמורת הבוקר שאז הקב"ה שט בי"ח אלף עולמות, ובסוף הלילה שט בעולם הזה והוא עת רצון, ולאחר מכן מתפללים תפילת שחרית (משנה ברורה בתחילת סי' תקפא, וכ"ד הגרי"ש אלישיב באשרי האיש עמ' מה, והגרש"ז אויערבך בהליכות שלמה מועדים עמ' ב).
אולם אותם האומרים סליחות בתחילת הלילה קודם חצות לילה, עליהם לבטל מנהגם שהוא מנוגד להלכה, שאסור לומר סליחות וי"ג מידות קודם חצות לילה שהוא זמן התגברות הדינים, ולפי הקבלה אדרבה העושה כן מקצץ בנטיעות ובמקום לתקן נמצא מקלקל (שער הכוונות דרוש א' דערבית דף נב ע"ד, שו"ת הרמ"ז סי' ל, ברכי יוסף סק"ב, משנה ברורה סי' תקסו ס"ק יב, כף החיים אות ב).
ויחיד הנמצא בבית הכנסת שאומרים סליחות לפני חצות לילה, אינו רשאי להצטרף עמהם וישב וידום ולא יענה לקטעי הסליחות וי"ג מידות, ויותר טוב שיצא משם (ברכי יוסף שם, שו"ת יחוה דעת ח"א סי' מו, חזון עובדיה ימים נוראים עמ' ח, ילקוט יוסף ימים נוראים עמ' מג).
וציבור שקשה להם לומר סליחות באשמורת הבוקר, רשאים לומר סליחות במשך היום לפני תפילת שחרית או לפני תפילת מנחה (חזון עובדיה שם עמ' ו), ואם נמשכו לזמן בין השמשות, רשאים להמשיך באמירת הסליחות עד סוף בין השמשות (שו"ת יחוה דעת ח"ו סי' ז).
