סיפר ההמגיד הגאון רבי ראובן קרלינשטיין זצ"ל, היה זה בשנים בהם שלט המנדט האנגלי בארץ ישראל, היו אלה ימי המחתרות. וביום מן הימים הגיע בחור צעיר אל הגאון רבי רבי זליג ראובן בנגיס זצ"ל גאב"ד העדה החרדית בירושלים ושאלתו בפיו: הוא מתלבט לאיזו מחתרת עליו להתגייס, להגנה או לאצ"ל…
שאל אותו הרב בנגיס בתמימות מעושה, "מדוע לא תתגייס לשניהם גם יחד?", הסביר לו הבחור שאי אפשר, "כי שתי מחתרות אלו אויבים זה לזה, שונים לגמרי בשאיפות ובדרכי הפעולה ובמטרותיהם". והוסיף וביאר לו את ההבדל בין ההגנה לאצ"ל, פירט לעומק הענין. כשסיים, שוב שאלו הרב בנגיס, וכי לא שייך להתגייס לשניהם… והבחור שוב מסביר שודאי היה רוצה להצטרף לשניהם, אבל זה לא שייך ואפשרי… כאשר נוכח הבחור להבין שהרב כלל איננו בעניינים הללו… נעמד על מנת לצאת. חייך אליו הרב בנגיס ואמר לו: "מדוע לא תצטרף לשניהם – תחזור לגמרא שעליה נאמר "תורה מגנא ומצלא"…
(יתד נאמן שבת קודש פרשת יתרו תשע"ד)
