האם מותר לומר פסוקים או סליחות דרך תחינה קודם שבירך ברכות התורה?
מרן השלחן ערוך (סי' מו ס"ט), כתב שאין לקרוא שום פסוק קודם שיברך ברכות התורה, ואף אם אומרם דרך תחנונים, ויש אומרים שאם אומר הפסוקים דרך תחנונים, מותר. וסיים דבריו "ונכון לחוש לסברא הראשונה".
ונחלקו האחרונים מהי דעתו, הכה"ח (אות נה) כתב בשם מרן החיד"א (ברכ"י ס"ק יד) שדעת מרן שאין לומר שום פסוק קודם ברכות התורה, ואף דרך תחנונים, שהרי בסתם כתב שאסור, והוסיף שיש אומרים שמותר, וסיים "ונכון לחוש לסברא ראשונה", ובפרט שבסוף דבריו הכריע כסברא ראשונה.
אלא שהגאון רבי רפאל יוסף חזן זצ"ל, כתב בשו"ת חקרי לב לחלוק על דבריו, ושהעיקר להלכה בדעת מרן, שמעיקר הדין מותר לומר פסוקים דרך תחנונים קודם ברכות התורה שהרי כתב "נכון לחוש", משמע שדין זה אינו אלא חומרא.
ומכל מקום פוסקי זמנינו (שו"ת יבי"א ח"ט סי' קח אות כט, שו"ת אורל"צ ח"ב פ"ד ת"ד) הכריעו שכיום המנהג להחמיר שלא לומר שום פסוק מקטעי הסליחות קודם שיברך ברכות התורה, אלא שמאחר והדין תלוי במחלוקת הפוסקים, והנכנס לבית הכנסת לאמירת הסליחות ומצא את הציבור שאומרים י"ג מידות של רחמים ולא הספיק לומר ברכות התורה, יכול לאומרם עמהם שהם נאמרים דרך תחינה ובקשה, וגם הוי כמצוה עוברת שאי אפשר להמתין ולקיימה לאחר מכן.
וכן השומע קדיש לפני שבירך ברכות התורה, יענה עמהם על כל האמנים, ו"יהא שמיה רבא" כרגיל. והשומע קדושה יענה "קדוש" ו"ברוך" ויהרהר "ימלוך" בליבו, ואולם האומר גם "ימלוך", אין מזניחין אותו (שו"ת יביע אומר שם, ח"ד סי' ז).
להלכה ולמעשה, נכון לברך ברכות התורה קודם אמירת הסליחות, מכל מקום מי שנכנס לבית הכנסת ומצא את הציבור שאומרים י"ג מידות של רחמים ולא הספיק עדיין לברך ברכות התורה, יכול לאומרם עמהם שהם נאמרים דרך תחינה ובקשה, וגם הוי כמצוה עוברת שאי אפשר להמתין ולקיימה לאחר מכן.
וכן השומע קדיש לפני שבירך ברכות התורה, יענה עמהם על כל האמנים, ו"יהא שמיה רבא" כרגיל. והשומע קדושה יענה "קדוש" ו"ברוך" ויהרהר "ימלוך" בליבו, ואולם האומר גם "ימלוך", אין מזניחין אותו.
האם מותר לומר פסוקים או סליחות דרך תחינה קודם שבירך ברכות התורה? – עוד כתבות בנושא אלול
