חיפוש
הדלקה עושה מצוה – אם כבו הנרות האם חייב לחזור ולהדליק אותם? והאם צריך לברך שוב?

הדלקה עושה מצוה – אם כבו הנרות האם חייב לחזור ולהדליק אותם? והאם צריך לברך שוב?

 

חנוכה – הדלקה עושה מצוה

אם כבו נרות החנוכה האם צריך לחזור להדליקם בשנית?

הלכה היא ש"הדלקה עושה מצוה" (גמ' שבת כג.), דהיינו שעיקר המצוה היא הדלקת הנרות ולא הנחתם, לפיכך אם כבו הנרות מעיקר הדין אין זקוק להדליקם בשנית (שלחן ערוך סי' תרעג ס"ב), ובלבד שהדליקה במקום שהנרות ישארו דולקים ברוח מצויה, ואבל אם אין הנרות ישארו דולקים ברוח מצויה לא יצא ידי חובה וצריך לחזור ולהדליק הנרות אך לא יברך (משנה ברורה ס"ק כה, כף החיים אות נד, חזון עובדיה חנוכה עמ' קו), והרוצה לקיים מצוות הדלקת נר חנוכה בשלמות ובהידור, אף אם כבו הנרות באופן שיצא ידי חובה, יחזור וידליק הנרות בלי ברכה ותבוא עליו ברכה (משנה ברורה ס"ק כז, כף החיים אות נו).

ובזמנינו מנהג העולם להדליק נרות החנוכה בתוך עששית (אקווריום) מזכוכית, ואפילו שבשעת ההדלקה נושבת הרוח, מכל מקום מאחר ועל ידי סגירת הדלת נשארים הנרות דולקים ואין הרוח שולטת בהם מותר לעשות כן לכתחילה (שו"ת הר צבי ח"ב סי' קיד, שלמת חיים סי' רסא, חזון עובדיה חנוכה עמ' קט בביאורים).

ואם הדליק את הנרות באופן שלא יצא ידי חובה כגון שהדליקם למעלה מעשרים אמה (9.6 מטר), אפילו אם יקח את החנוכיה בעוד נרותיה דולקים ויניחנה למטה מעשרים אמה, לא יצא ידי חובה, ש"הדלקה עושה מצוה". ולכן יש לכבות את הנרות ולהניחה למטה מעשרים אמה, ולהדליקה שוב בלי ברכה (שלחן ערוך ורמ"א סי' תרעא ס"ו, וסי' תרעה ס"א, כף החיים אות נג, חזון עובדיה חנוכה עמ' לג).

הואיל "והדלקה עושה מצוה" צריך לתת בשמן או שיהיו נרות השעווה גדולים כשיעור שידלקו הנרות חצי שעה מזמן צאת הכוכבים. ואם בשעת ההדלקה לא היה בשמן או בנרות כשיעור הזה, לא יצא ידי חובה, ולא מועיל שיוסיף עוד שמן בזמן שהנר דולק, אלא צריך לכבות את הנרות ולהוסיף שמן כשיעור ויחזור וידליקם בלי ברכה (שלחן ערוך סי' תרעה ס"ב, משנה ברורה סק"ח, כף החיים אות טז, חזון עובדיה חנוכה עמ' קיא).

חנוכה – הדלקה עושה מצוה – עוד מאמרים לחנוכה

סיפורים

סיפור מרגש ליום השואה! מי ששותק ניצל!

  סיפור מרגש ליום השואה היום הוא יום השואה בו אנו זוכרים ומתיחדים עם ששת מיליון היהודים הקדושים אשר נהרגו מתו וניספו על קידוש ה',

פרשת בלק - ה"מקלל הלאומי"
חומש במדבר

פרשת בלק – סיפורו של ה"מקלל הלאומי"

  פרשת בלק – ה"מקלל הלאומי" בלק בן ציפור מלך מואב שוכר את שירותיו של ה"מקלל הלאומי" אשר יודע דעת עליון – בלעם הרשע. עז

כללי

כדאי הוא רבי שמעון לסמוך עליו בשעת הדחק

  ״לפני חמש עשרה שנה, בתשס״ג, הגיע לישיבה בה למדתי דרשן בשם ר' דוד קלצקין, מצויד בחבילה של ספרי שער הבטחון. עמד ודרש במשך שעה,

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן