סיפר הרה"ג רבי גואל אלקריף שליט"א סיפר מדהים ממנו למדנו מה רב כוהח של ברכה אחת אחת "שהכל נהיה בדברו". וכך סיפר: היה אברך ירושלמי, אב לתשעה ילדים, אשר נקלע שלא באשמתו לפרשה משפטית מסובכת. הוא נאלץ לעמוד מול התביעה בבית המשפט שדרשה להשית עליו עונש מאסר כבד.
בבוקר שבו היה אמור להינתן גזר הדין, נכנס האברך אל הגאון הצדיק רבי ישראל יעקב פישר זצוק"ל, ראב"ד העדה החרדית ורבה של זכרון משה, מגאוני ירושלים. הוא סיפר לו בבכי על מצוקתו הקשה, ועל המתח הרב שהוא שרוי בו, בבוקר זה שבו עומד בית המשפט להכריע בדינו.
רבי ישראל יעקב פישר פתח את המגירה, הוציא משם סוכריה והגיש לו… האברך היה נבוך. אחז רבי ישראל יעקב בידו של האברך ואמר לו: "קח את הסוכריה וטמון אותה בכיסך. כשייכנס השופט לאולם בית המשפט, התעלם לגמרי מכל מה שמתרחש שם, אחוז בידך את הסוכריה הזו, ותברך עם כל הכוונה: 'ברוך אתה ה' אלקינו מלך העולם שהכל נהיה בדברו'. כשתאמר 'שהכול' תכוון כפשוטו, שהכל, הכל הכל, בלא יוצא מן הכלל – נהיה בדברו! מה יפסוק השופט, איך תתמודד עם הפסק וכל כיוצא הזה – הכל נהיה בדברו! בזכות האמונה שלך, הקב"ה ישפיע עליך ברכה והצלחה!".
ידידיו של האברך יעצו לו כל מיני עצות, אך הוא התמקד בדבר אחד – בסוכריה שנתן לו הרב פישר… יותר נכון: בברכה שעל הסוכריה.
השופט נכנס לאולם. האברך הוציא את הסוכריה, עצם את עיניו, כל כלו מרוכז בברכה: "ברוך, אתה ה'" הוא אומר את שם ה' עם כל הכוונה: אדון הכול, היה הווה ויהיה, "אלקינו" – תקיף ובעל היכולת ובעל הכוחות כולם, "'שהכל נהיה בדברו"… ומכניס את הסוכריה לפיו. הפרקליטות תבעה שתים עשרה שנות מאסר. עורכי הדין שלו בקשו להפחית לשלוש ארבע שנים. על פחות מזה לא דברו.
ואז קרה משהו משונה. השופט הראשי הסתודד עם שני השופטים האחרים. אחרי כמה דקות הם הכריזו על הפסקה לצורך התייעצות… האם משהו 'דרמטי' עומד להתחולל?
האברך נשאר על מקומו, מרוכז בעצמו, כל העת הוא מכוון עם כל העוצמה – "שהכל נהיה בדברו".
חלפו עשרים דקות, חצי שעה, שעה. לבסוף נכנס השופט לאולם. הוא פתח את דבריו ואמר: "המעשים בכתב האישום חמורים, אבל בעדות של העד המרכזי נתגלעה סתירה מהותית, ברוב דעות – שנים מול אחד – החלטנו לזכות את הנאשם מחמת הספק!".
נס! פשוט נס משמים! אין הגדרה אחרת.
האברך נכנס לביתו של רבי ישראל יעקב פישר, כדי לספר לו על הנס הגדול ולהודות לו על עצתו. אמר לו רבי ישראל יעקב: "ראית מה כוחה של ברכה אחת של 'שהכל'! אם כן תשתדל שזה לא יהיה חד פעמי ולא רק על ברכה אחת, עליך לברך את כל הברכות בכוונה". לא מדובר על מצוות גדולות ולא על מצוות נדירות. מדבר "בסך הכול" על ברכה, ברכה רגילה, דבר יום ביומו. אפשר לקחת דבר פשוט ולהרים אותו לשמים, לעשות ממנו עולמות!
(ספר דורש טוב – סוכות)
