בראש חודש לפני תפילת מוסף, מדוע נוהגים לחלוץ את התפילין ?
הב"ח (סי' כה) כתב בשם הזוהר (פרשת פנחס), שהמתפלל תפילת מוסף בראש חודש בתפילין, חייב מיתה. (ראה עוד בשו"ת יביע אומר סי' ה אות ג, שהעיר שדבר זה לא נמצא בזוהר שלפנינו).
וכן פסקו מרן השלחן ערוך והרמ"א (סי' כה סי"ג) שביום ראש חודש חולצים את התפילין קודם תפילת מוסף. ושני טעמים נאמרו על כך, האחד כתב המשנה ברורה (ס"ק סא) משום שאנו אומרים בחזרת הש"ץ קדושת 'כתר יתנו לך', ואין זה נכון שיהיה עליו כתר של התפילין באותה שעה, ואפילו בעת תפילת הלחש.
והטעם השני כתב המשנה ברורה (סי' תכג סק"י) בשם הלבוש (סי' כה סי"ג), כשם שאין מניחים תפילין בשבת ויום טוב משום שהם עצמם נחשבים כאות, כן הוא בראש חודש שמזכירים בתפילה מוסף היום, ואנו עושים אותו כיום טוב שכידוע התפילה היא במקום קורבן מוספי היום שהיו מקריבים בבית המקדש.
ועל פי זה כתב האשל אברהם (סי' כה ס"ק יג), אדם שעדיין לא התפלל שחרית, ושומע קדושת 'כתר יתנו לך' של מוסף ממניין אחר, עדיף לחלוץ את התפילין לפני שעונה. וכתבו האחרונים (הובא בשערי תשובה ס"ק כב בשם הפר"ח והחיד"א), שדי בזה שיסלק את התפילין של ראש לצד ונחשב כמונחים בכיסם, ובתפילין של יד יכניס הכתונת או קצה הטלית בין הבית לבשר, ורשאי לענות קדושת כתר עם הציבור, אולם בדיעבד אם לא הספיק לחלוץ התפילין כנזכר, יענה עמהם כדין השומע דבר שבקדושה.
ולענין זמן חליצתן, נהגו העולם לחולצם קודם תפילת מוסף. ודוקא אחרי הקדיש שקודם מוסף ולא לפניו (פע"ח שער ר"ח פ"ג, מג"א סק"ל, מחזיק ברכה ס"ק טו, בא"ח ויקרא אות יז, כה"ח אות צד).
והרגיל להניח תפילין של רבינו תם בכל יום, יניחן לפני תפילת מוסף, ובדיעבד רשאי להניחן לאחר מוסף (שו"ת יביע אומר שם).
בראש חודש לפני תפילת מוסף, מדוע נוהגים לחלוץ את התפילין ? עוד מאמרים
