היום י"ב במר חשוון הוא יום פטירתו של מרן ראש הישיבה הגאון רבי יהודה יהושע צדקה זצ"ל ראש ישיבת 'פורת יוסף' בירושלים. הרב נולד ביום ג' שבט תר"ע ונלב"ע ביום י"ב מר חשוון תשנ"ב, אימו הצדקת ע"ה הייתה אחיינית של הגה"ק רבינו יוסף חיים מבגדד זיע"א בעל ה'בן איש חי'. בצעירותו שימש כר"מ בישיבת 'פורת יוסף' ולאחר מכן נתמנה לראש הישיבה בצוותא עם מרן הגאון רבי בן ציון אבא שאול זצ"ל והעמידו תלמידים רבים ביניהם תלמידי חכמים יראים ושלמים.
משאת חייו הייתה לפעול ולדאוג למען חינוכם של ילדי ישראל בדרך התורה והמצוות, ואכן ראה בכך זכות עצומה כשהקים יחד עם מרן הראש"ל הגאון רבינו עובדיה יוסף זצ"ל את רשת החינוך לילדי הספרדים אשר בימי קום המדינה הוזנחו וחונכו הרחק מדרך התורה והמצוות.
בספרו 'קול יהודה' דרושים וחידושים (שער האגדה, עמ' קנב) כותב הרב על הפסוק בפרשת ויגש: "כִּי אֵיךְ אֶעֱלֶה אֶל אָבִי וְהַנַּעַר אֵינֶנּוּ אִתִּי פֶּן אֶרְאֶה בָרָע אֲשֶׁר יִמְצָא אֶת אָבִי". כה כתבו המפרשים בדרך רמז כי קריאה הזו מופנית לכל ההורים, שעל כל אב מישראל לחשוב 'כי איך אעלה אל אבי' שבשמים, לאחר אורך ימים ושנים 'והנער איננו אתי' כלומר, שבניו ובנותיו אינם הולכים בדרכי אבות והאמהות".
על מנת שנוכל להווכח עד כמה הייתה דאגתו של הרב זצ"ל לכל ילד באופן אישי נספר את הסיפור הבא: מסופר שבאחת השכונות בירושלים גדל לו ילד קטן אשר הוריו בחוסר ידיעה רשמו ללמוד בבית ספר של הקונסרבטיבים שח"ו להתקרב אליהם ולשכמותם. כשהמידע הזה הגיע לאוזני הרב צדקה, הוא פעל ללא לאות להוציא משם ויפה שעה אחת קודם ולהכניסו לבית הספר המחנך בדרך ישראל סבא ועל פי ערכי תורתנו הקדושה.
בבית הספר של שומרי מצוות הקרוב ביותר לביתו סירבו לקבל את הילד בטענות שונות ומשונות והוריו שבו לביתם כלעומת שבאו במפח נפש. הרב צדקה שיגר מכתב אישי למנהל בית הספר ובו ביקש ממנו להיענות לבקשתו לקבל את הילד ללימודי בית הספר, אולם המכתב לא הועיל במאומה.
למחרת בבוקר מיד לאחר תפילת שחרית בנץ החמה וכפי שהקפיד כל ימיו, הלך הרב צדקה בשעת בוקר מוקדמת אל בית הילד ולקח אותו בזרועותיו ונסע עמו אל בית הספר בו סירב המנהל לקבלו. המנהל הביט מבעד לחלון משרדו ולא האמין למראה עיניו, גדול הדור מרן הרב יהודה צדקה ראש השישיבה הנערץ מוביל בזרועיותיו את הילד. הוא נתמלא חרדה, אך לא היה בו די אומץ להיות נוכח במקום ולסרב לרב. לכן נטל את תיקו האישי והסתלק מבית הספר מדלת צדדית מבלי שאיש שם לכך לב.
הרב צדקה נכנס עם הילד אל הבנין בית הספר וחיפש על אתר היכן הכיתה המתאימה עבורו, הוא פסע במסדרון בית הספר בין הילדים הקטנים שכלל לא הבחינו מי עומד לידים והחל לחפש בעיניו מה כתוב על שלטי הדלתות. משמצא את הכיתה המתאימה לילד הכניסו לתוכה והציג את הילד בפני המורה הנדהם: "שלום וברכה, זה בני, אם תהיינה חס ושלום בעיות עימו, אנא פנו אלי"… המורה טרם הספיק להגיב וגדול הדור הרב צדקה כבר חיפש עבור הילד כסא נוח, הושיבו במקום נוח עבורו ליד חלון ופנה לשוב אל ביתו.
כשחזר המנהל לבית הספר לא נותרה לו כל ברירה והילד למד בבית הספר ובכך נתחנך בדרך התורה והמצוות.
