מדגיש מגיד המישרים הרה"ג רבי ברוך רוזנבלום שליט"א יש מצוות שלא קל לקיים אותם, קשה לנו לתפוס בשכל אנושי איך נצטווינו עליהם, אך מצוות מקיים לא כי מבינים אלא כי ה' ציווה אותנו ואנו עבדיו.
הרב מתאר סיטואציה. יש לך שכן שאתה מכיר אותו בתור אדם ירא שמים. הוא מתפלל בכל בוקר בהנץ החמה, אחר כך הוא לומד בשיעור דף היומי, משתדל לדקדק במצוה קלה כבחמורה.
בשעה שתים בלילה, אתה יושב במרפסת ונהנה מהאוויר הצח, ופתאום אתה רואה את השכן הזה יוצא בשקט מהבית, עם סולם ביד וכובע גרב על הפנים. בצד אחד של החגורה יש לו לום, ובצד השני יש לו מספרי ברזל גדולים אתה עוקב אחריו בעיניך, משתומם, ופתאום אתה קולט שהוא מטפס על הסולם לדירה בקומה השניה, שם מתגוררת אישה אלמנה שסוחרת ביהלומים. אתה המום.
אתה שואל את עצמך: 'מה בדיוק הוא עושה?', אומרת לך המשנה: "והוי דן את כל האדם לכף זכות". איך אפשר לדון אותו לכף זכות? אם תרצה לומר, שבעלת הדירה נתקעה בדירתה, והוא מחלץ אותה כעת, אבל בשביל מה הוא שם כובע גרב על הפנים? ואם תאמר שהוא בא להציל אותה מפורצים שחדרו לדירה שלה בשביל מה לקח מספרי הברזל הגדולים?!
קשה מאוד למצוא איזושהי כף זכות. ועל אף שקשה, צריך להתאמץ ולמצוא אפשרות של כף זכות. צריך לקחת את הסיטואציה העקומה ביותר שיש, ולהלביש על המקרה.
מישהו שאל פעם את האדמו"ר ה'פני מנחם' מגור זצ"ל, למה נאמר לדון ל"כף" זכות ולא למזלג? אמר ה'פני מנחם': אין הכוונה לכלי אוכל, אלא לכף נעליים. מה עושים אם הרגל לא מצליחה להכנס לנעל? לוקחים כף נעליים ודוחפים בכוח! גם אם קשה להכניס ללב איזושהי כף זכות, דוחפים בכח עד שהיא תכנס!
ואיזו כף זכות נוכל 'לדחוף' על השכן ירא השמים עם הכובע גרב? בואו נאמר, שהוא טיפס למעלה כי רצה לעשות שילוח הקן. הוא ראה שיש על הצינור המרכזי קן ובו יונה שדוגרת על הביצים, והרב אמר בשיעור על שילוח הקן, שהיונה האמא דוגרת רק בלילה. השכן חזר מאוחר בלילה משיעור והזדרז לקיים את מצוות שילוח הקן!
ישאל השואל: "יפה מאוד, אבל למה כובע גרב", התשובה פשוטה מאוד, כי הוא פוחד שהיונה תעוף לו על הפרצוף. "ולמה הוא צריך לום?" כי הרב אמר בשיעור, שאי אפשר לבוא אל היונה ולהגיד לה: 'תעופי מפה', צריך לגעת ביונה ולהזיז אותה. הוא לא מצא בבית מטאטא, אבל הוא מצא בבית את הלום אז הוא לקח אותו, כדי שאיתו הוא ידחוף את היונה…
"ולמה צריך מספרי ברזל?", אולי בשביל לשבור את הביצים… מה אתם אומרים על הרעיון הגאוני הזה? יפה מאוד, דנת את השכן לכף זכות. למה זה משנה אם תדון לכף זכות? הרי בכל מקרה, אסור לדבר עליו שום מילה רעה, אמרה התורה "לא תלך רכיל בעמך". אלא עיקר המצוה במחשבה. הקב"ה אומר: "אני מבקש ממך, אל תראה רע במישהו!". הקב"ה רוצה שלא נראה רע באדם שאינו רשע, אנחנו צריכים להתרגל לא לראות רע בזולת אף אם נראה 'עקום', כי חובה לדון לכף צד זכות.
