מנהג ישראל לאכול מאכלי חלב בחג השבועות (רמ"א סי' תצ"ד ס"ג), וטעמים רבים נאמרו במנהג (עיין בטעמי המנהגים עמ' רפא והלאה). אחד הטעמים כזכר לשני תבשילים שאוכלים בליל פסח, האחד זכר לקרבן פסח והשני זכר לקרבן חגיגה, כך אוכלים בשבועות מאכלי חלב ואחר כך בשר, וצריך להביא עמהם גם שני לחמים על השלחן שהוא כמו מזבח, ועל ידי זה נזכור את שני הלחמים שהיו מקריבים ביום הביכורים.
זמן הסעודה, יש נוהגים לאכול סעודה חלבית בליל החג, ובסעודת שחרית אוכלים סעודה בשרית (אורחות רבינו ח"ב עמ' צח), ויש ערערו על מנהג זה שיש חיוב שמחת יום טוב גם בליל החג מדרבנן, ויש לאכול בשר (כמבואר בשו"ע סי' תקמו ס"ג וראה ואף שהמג"א סק"ה חולק שמצוה לשמוח בליל החג מה"ת, הסכימו האחרונים שמצוה לשמוח בליל יו"ט מדרבנן. עיין בחזו"ע יו"ט עמ' צו-צז, ולכן הדרכי תשובה יו"ד סי' פט ס"ק יט ערער על מנהג זה, שיש לאכול בשר גם בסעודת הלילה), ומעיקר הדין רשאים לאכול סעודה חלבית בליל חג השבועות ובלבד שיאכל פת, ויעשה סעודה מכובדת במיני מטעמים, אך אין לבטל לגמרי מאכילת בשר ושתיית יין (ילקו"י ספיה"ע ושבועות עמ' תשמח), ויש נוהגים לאכול מאכלי חלב בקידוש של יום טוב בשחרית (ראה בבא"ח פר' במדבר ה"ל שנוהגים לאכול חלב ביום, וכ"ה בא"א בוטשאטש סי' תצג, ובנטעי גבריאל שבועות עמ' קע, ובאשרי האי"ש ח"ג עמ' תלט בשם הגרי"ש אלישיב).
עוד כתבות על חג שבועות
