דוד המלך ע"ה העמיד את עבודתו את ה' על רגל אחת ואומר (תהילים קט): "וַאֲנִי תְּפִלָּה". ה'אני שלי' המסמל את פנימיותי, כל כולי, כל ישותי היא דבר אחד והוא תפילה. ופירש רש"י: "ואני תפילה – ואני מתפלל אליך תמיד".
וכך כתב רבנו בחיי על הפסוק "וּלְעָבְדוֹ בְּכָל לְבַבְכֶם וּבְכָל נַפְשְׁכֶם" (דברים יא, יג): "דרשו רבותינו ז"ל (ברכות כא.) איזו היא עבודה שבלב, הוי אומר זו תפילה. וצריך אתה לדעת, כי כוח התפילה גדול אפילו לשנות הטבע, ולהינצל מן הסכנה, ולבטל הנגזר".
והמעשה שלפנינו יוכיח. הרב הקדוש רבי לוי יצחק מברדיצ'ב זיע"א המכונה בפי כל "סנגורן של ישראל", היה ידוע כצדיק שברכותיו מתקבלות בשמים וכפועל ישועות. יום אחד הגיעה לפניו אישה גלמודה ומסכנה, חלפו כבר שלוש שנים מאז שנישאה לבעלה אך טרם זכו הזוג לפרי בטן. כאבה נורא והיא הולכת עצובה ובוכיה יומם ולילה, ומה לא עשתה? התפללה לה' בבכי, פיזרה צדקה לעניים, קיבלה קבלות טובות אך טרם מצאה את מבוקשה וישועתה אינה נראית באופק.
כעת באה אותה אישה מסכנה לפני הצדיק רבי לוי יצחק ותולה בו תקוותיה שיברכה בברכת זרע קודש בר קיימא וזו תפעל בשמים. רבי לוי יצחק הבחין בעיניו הקדושות כי האישה מצפה ומייחלת כי הוא זה שיושיע אותה, ואמר לה: "יכול אני לעזור בברכה לבן זכר בקרוב, אך עליך להביא לי לא פחות מסכום של חמישים רובלים חדשים". היה זה סכום אדיר וכמעט בלתי ניתן להשגה. ברם, האישה לא התייאשה, היא הלכה לביתה והחלה לעסוק בכל עבודה אפשרית מבוקר ועד ליל, העיקר שתוכל להביא לפני הצדיק את הסכום הנדרש למען תפעל ברכתו לבן זכר.
לאחר מאמצים כבירים וקשיים עצומים, גייסה האישה סכום של שלושים וחמש רובלים, היא באה לפני רבי לוי יצחק והגישה לפניו את המעטפה ובה הכסף הנדרש. רבי לוי יצחק פתח את המעטפה והחל לספור את השטרות באיטיות וגילה שהביאה עימה רק שלושים וחמש רובלים. או אז אמר הצדיק ללא היסוס: "אמרתי שעליך להביא חמישים רובלים, אלא שחסר לך חמש עשרה רובלים, צר לי אבל אני לא יכול לעזור לך!".
האישה האומללה כעסה נורא היא 'הפכה' עולמות להשיג את הכסף ולתשובה הזו לא ציפתה. מיד פתחה פיה ואמרה בטון ברור: "נכון שחסר חלק קטן מהסכום הנדרש אבל כבוד הרב, היודע אתה איזה מאמץ וסבל רב הושקע כדי להשיג את סכום הכסף הזה? כעת איני מעוניינת בעזרתך, אני כבר אסתדר לבד, פשוט אפנה ישירות לבורא עולם, והוא יתן לי ילדים בלי שום תנאי כספי כזה או אחר!". מיד יצאה האישה מחדרו של הצדיק בפנים זועפות וכועסות.
רבי לוי יצחק פנה לתלמידיו ואמר להם: "דעו שעכשיו תתקבל תפילתה והיא תזכה לזרע בר קיימא". התלמידים לא ממש הבינו את דבריו ואז הוא החל להסביר: "האישה הזו תלתה את כל תקוותיה בי, היא היתה בטוחה שתפלתי תגרום לנס והיא תזכה לפרי בטן, כעת כשהיא מאוכזבת ממני ותתפלל לפני בורא עולם מעומק לבה ובכוונה גדולה, בטוח אני שתפילותיה יתקבלו לפני בורא עולם". ואכן כדברי הצדיק כן היה, באותה שנה זכתה האישה ובעלה לבן זכר.
