כיצד מותר להכין כוס תה בשבת?
תחילה יש לדעת ששקיות התה המצויות בימינו נחלקות לשני סוגים, ישנם חברות שמבשלות או קולות את עלי התה בתנור, ויש שאינם עושים כן ועלי התה לא עבורו תהליך בישול.
והמשמעות ההלכתית היא שהשורה שקית עלי תה שאינם מבושלים או קלויים בכלי ראשון אפילו שאינו על האש, עובר באיסור תורה של מבשל (שו"ע סי' שיח ס"ט, הלכה ברורה סי' שיח סעיף קטו).
אך אם עלי התה מבושלים או קלויים אסור לשרותם בכלי ראשון או לערות עליהם מים מכלי ראשון שאינם ראויים לאכילה ודינם כקלי הבישול (כמבואר בשו"ע סי' שיח ס"י, וכ"כ המ"ב ס"ק לט, ועיין בשו"ת יחוה דעת ח"ב סי' מד, ובחזו"ע ח"ד עמ' שעח שאריך לבאר שיטות הפוסקים בזה).
ואם מותר לערות מים רותחים מכלי שני (באופן שעירה מים מהמיחם לכוס וממנה לכוס אחרת) נחלקו בדין זה הפוסקים, יש אוסרים לעשות כן משום שנחשבים כקלי הבישול ומתבשלים בכלי שני שהיד סולדת בו (מ"ב שם והוסיף שאפשר שיש בזה איסור תורה, שו"ת אור לציון ח"ב פ"ל אות ג, שו"ת אגרות משה ח"ב חאו"ח סי' פה, וח"ד חאו"ח סי' עד אות טו), ויש מקילים בדבר שכלי שני אינו מבשל אף על פי שהיד סולדת בו, ועוד שאין הכרע לדון את עלי התה כקלי הבישול (הגר"ש משאש שו"ת תבואות שמש חאו"ח סי' ל וסי' סו, שו"ת תפלה למשה ח"א סי' לג, מנוחת אהבה ח"ב פ"י הלכה לט, חזו"ע שם שמעיקר הדין יש להתיר בכלי שני, וע"ע בעמ' שעט ביאורים שדחה דברי המ"ב שאין בזה חשש איסור תורה אלא חומרא בעלמא).
להלכה ולמעשה אף שמעיקר הדין מותר להערות על עלי תה מים רותחים מכלי שני, מכל מקום נכון לחוש לדעת האוסרים ולהחמיר לערות עליהם מים רותחים מכלי שלישי (חזו"ע שם, הליכות עולם ח"ד עמ' נ, שו"ת תבואות שמש שם שכן הוא נהג להחמיר, הלכה ברורה סי שיח עמ רפב). וכן מותר לתת עלי נענע בתוך כוס תה חם שהוא בכלי שני, ואף שהיד סולדת בו, שכלי שני אינו מבשל (חזו"ע ח"ד עמ' של, שו"ת יחוה דעת ח"ו סי' כב, שו"ת אור לציון שם אות ה, שו"ת מים חיים משאש סי' קיח).
כיצד מותר להכין כוס תה בשבת? – עוד הלכות
