בערב שבת משתדלים להתפלל תפילת מנחה מוקדמת, והטעם לכך משום שרבותינו תיקנו להתפלל אותה כנגד קרבן תמיד של בין הערביים, בעוד שהדלקת הנרות היא זכר לנס שנעשה במנורת בית המקדש. ובתחילה הקריבו את קרבן התמיד ולאחר מכן הדליקו את הנרות. ולכן נכון להקדים את תפלת המנחה להדלקת נרות החנוכה (מרן החיד"א בברכ"י סי' תרעט סק"ב, בן איש חי פר' וישב אות כ, משנה ברורה שם סק"ב), ומכל מקום אין זה מעכב להדליק נרות לפני תפילת מנחה, ורק לרווחא דמילתא יש להתפלל מנחה לפני שמדליק נרות החנוכה, ולכן אם אינו מוצא מנין מוקדם לתפילת מנחה, אין להתפלל מנחה ביחידות בשביל זה, וידליק הנרות לפני תפילת מנחה (כף החיים סי' תרעא אות עט בשם קיצור השל"ה הקדוש, חזון עובדיה חנוכה עמ' קפא, שו"ת אור לציון ח"ד פמ"ג ה"ח).
בהדלקת נרות יש להקדים את נרות החנוכה לנרות השבת (שלחן ערוך סי' תרעט ס"א, שער הכוונות דף קט ע"א), שיש לחוש לכתחילה לדעת האומרים שהאישה מקבלת שבת בהדלקת נרות, אף שהעיקר להלכה שאין מקבלים שבת בהדלקת נרות, מכל מקום לכתחילה נכון לחשוש לחולקים (משנה ברורה שם סק"א), ועוד שמעלין בקודש ואין מורידין, והדלקת נרות שבת גדולה יותר מהדלת נרות החנוכה (מרן החיד"א בברכ"י סק"ה), ובפרט שהדלקת נר חנוכה חביבה עד למאוד שיש בה פרסומי ניסא, ולכן יש להקדים להדליק נר חנוכה לפני נר שבת (חזון עובדיה חנוכה עמ' קעה).
ובדיעבד אישה שהקדימה והדליקה נרות שבת לפני נרות חנוכה, יש אומרים שלא תדליק נר חנוכה משום שהמנהג שהאישה מקבלת שבת בהדלקת נרות, ולכן תאמר לאחר שידליק עבורה את נרות החנוכה (משנה ברורה סק"א, כה"ח אות ג, וכן מנהג האשכנזים כמ"ש הרמ"א סי' רסג ס"י שהנשים מקבלות שבת בהדלקת בנרות), אולם העיקר להלכה שאין האישה מקבלת שבת בהדלקת נרות שבת (שלחן ערוך סי' רסג ס"י), ולפיכך אף אם הקדימה להדליק נרות שבת, יכולה להדליק נרות החנוכה, וכל שכן שבעל הבית רשאי להדליק נר חנוכה, שאף לדעת הסוברים שהאישה מקבלת שבת בהדלקה, מכל מקום אין זה מחייב את בני ביתה לקבל השבת, וכן מנהג הספרדים (חזון עובדיה חנוכה עמ' קעו בהערה).
כמו כן יש לשים לב בהדלקת נרות חנוכה בערב שבת להוסיף בכמות השמן או בגודל הנרות שידלקו חצי שקעה לאחר צאת הכוכבים, וכן על מקום הנחת החנוכיה, שלא להניח את הנרות במקום שפתיחת דלת הבית עשויה לגרום לנרות לכבות (שלחן ערוך סי' תרפ ס"א).
