פרשת ואתחנן – למה ה' לא שומע לתפילות שלי?
תמשיך לנסות!
לפעמים האדם מתפלל לפני ה' שתעשה בקשתו, הוא מוזיל דמעה לביטול הגזירה, הוא מבקש מפציר ומתחנן לזכות לישועה, אבל לבסוף לא נענה ותפילתו לא התקבלה בשמים.
כאן עלול הוא ליפול לייאוש ואכזבה "מה לא בסדר עם תפילתי?", "למה ה' לא שומע לבקשתי?". חלילה לנו לחשוב כך.
אומר המדרש (ילקוט שמעוני יחזקאל רמז שלז), "אמר רבי לוי, מן הארץ ועד לרקיע מהלך חמש מאות שנה, ועובי כל רקיע ורקיע מהלך חמש מאות שנה, ובין כל רקיע ורקיע מהלך חמש מאות שנה, בוא וראה כמה ה' גבוה מן עולמו, ואדם נכנס לבית הכנסת ומתפלל אחרי העמוד ולוחש את תפלתו, והקב"ה מאזין לו יש לך אלוה גדול כזה?!".
ה' יתברך הרחמן והטוב שומע את תפילותינו ובקשתנו, אולם לא תמיד הוא נעתר לקבלם, הוא רוצה שהאדם יתפלל מקירות לבו ובתחנון ואז הוא יקבל את תפילתו.
כל שעלינו לעשות זה להתפלל לפני ה' יתברך באמת שכך אומר דוד המלך בתהלים (קמה, יח) "קָרוֹב ה' לְכָל קֹרְאָיו, לְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָאֻהוּ בֶאֱמֶת". ומהו בעצם לקרוא לו באמת? לבקש ממנו ולסמוך רק עליו שהוא ורק הוא יכול להושיע אותך! אל תבנה על מישהו אחר שיעזור לך, תבקש מה' יתברך שהוא כל יכול ואין כל מגבלה ליכולותיו.
על כוחה של התפילה אמרו בגמ' (ברכות לב:) אמר רבי חמא בר חנינא: אם רואה האדם שהתפלל ולא נענה, יחזור והתפלל, שנאמר: "קוה אל ה' חזק ויאמץ לבך, וקוה אל ה'". אף על פי שרואה שאין תפילתו מועלת, אל ימנע עצמו מן הרחמים, להעתיר תמיד אל ה'.
בפרשתנו משה רבינו מתפלל לפני ה' תקט"ו תפילות כמנין "ואתחנן", וכמנין "שירה" וכך נאמר: "וָאֶתְחַנַּן אֶל ה' בָּעֵת הַהִוא לֵאמֹר ה' אֱלֹקִים אַתָּה הַחִלּוֹתָ לְהַרְאוֹת אֶת עַבְדְּךָ אֶת גָּדְלְךָ וְאֶת יָדְךָ הַחֲזָקָה…". ואז ביקש: "אֶעְבְּרָה נָּא וְאֶרְאֶה אֶת הָאָרֶץ הַטּוֹבָה אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן הָהָר הַטּוֹב הַזֶּה וְהַלְּבָנֹן" (ג, כג, כה).
אמרו חז"ל שאם היה משה מתפלל עוד תפילה אחת היה נענה ונכנס לארץ ישראל, ולכן אמר לו ה' "רַב לָךְ אַל תּוֹסֶף דַּבֵּר אֵלַי עוֹד בַּדָּבָר הַזֶּה". כלומר, בדבר הזה דוקא אל תוסף לדבר אלי אבל בשאר העניינים אל תמנע עצמך מלדבר אלי.
יסוד זה מובא בדברי המדרש (דברים רבה ב, יז) בהרחבה: "שערי תפילה אינם ננעלים לעולם, יש תפילה שנענית לארבעים יום, ממי אתה למד? ממשה, דכתיב: 'ואתנפל לפני ה' ארבעים יום', ויש תפילה שנענית לעשרים יום, ממי אתה למד? מדניאל, דכתיב: 'לחם חמודות לא אכלתי עד מלאת שלושת שבועים ימים, ואחר כך אמר ה' שמעה ה' סלחה'. ויש תפילה שנענית לשלושה ימים, ממי אתה למד? מיונה, דכתיב: 'ויהי יונה במעי הדג שלושה ימים ויתפלל יונה אל אלקיו ממעי הדגה'. ויש תפילה שנענית ליום אחד, ממי אתה למד? מאליהו וכו'. ויש תפילה שנענית לעונה אחת, ממי אתה למד? מדוד, דכתיב: ואני תפילתי לך ה' עת רצון. ויש תפילה שעד שלא יתפלל אותה מפיו מיד הוא נענה, שנאמר: 'והיה טרם יקראו ואני אענה'".
הרי לנו שעל האדם לנסות להתפלל לפני ה שהרי מתחילה נקבע כמה ימי תפילה יצטרך להתפלל כדי שיוושע, וכמה תחינות עליו להתחנן כדי שתעשה בקשתו.
מסופר על הרב הקדוש רבי לוי יצחק מברדיצ'ב זיע"א המכונה בפי כל "סנגורן של ישראל". שיום אחד הגיעה לפניו אישה גלמודה ומסכנה, חלפו שלוש שנים מאז נישאה לבעלה אך טרם זכו הזוג לפרי בטן. כאבה נורא והיא הולכת עצובה ובוכיה יומם ולילה, כעת באה לפני רבי לוי יצחק ותולה בו תקוותיה שיברכה בברכת זרע קודש בר קיימא וזו תפעל בשמים.
רבי לוי יצחק הבחין בעיניו הקדושות כי האישה מצפה ומייחלת כי הוא זה שיושיע אותה, ואמר לה: "יכול אני לעזור בברכה לבן זכר בקרוב, אך עליך להביא לי לא פחות מסכום של חמישים רובלים חדשים". היה זה סכום אדיר וכמעט בלתי ניתן להשגה. ברם, האישה לא התייאשה, היא הלכה לביתה ועסקה בכל עבודה אפשרית העיקר שתוכל להביא לפני הצדיק את הסכום הנדרש למען תפעל ברכתו.
לאחר מאמצים כבירים וקשיים עצומים, גייסה האישה סכום של שלושים וחמש רובלים, היא באה לפני רבי לוי יצחק והגישה לפניו את המעטפה ובה הכסף הנדרש. רבי לוי יצחק פתח את המעטפה והחל לספור את השטרות וגילה שהביאה עימה רק שלושים וחמש רובלים. או אז אמר הצדיק ללא היסוס: "אמרתי שעליך להביא חמישים רובלים, אלא שחסר לך חמש עשרה רובלים, צר לי אבל אני לא יכול לעזור לך".
האישה האומללה כעסה נורא ומיד פתחה פיה ואמרה: "נכון שחסר חלק קטן מהסכום הנדרש אבל כבוד הרב, היודע אתה איזה מאמץ וסבל רב הושקע כדי להשיג את סכום הכסף הזה? כעת איני מעוניינת בעזרתך, אני אפנה ישירות לבורא עולם והוא יתן לי ילדים בלי שום תנאי כספי כזה או אחר!". מיד יצאה האישה מחדרו של הצדיק בפנים זועפות וכועסות.
רבי לוי יצחק פנה לתלמידיו ואמר להם: "דעו שעכשיו תתקבל תפילתה והיא תזכה לזרע בר קיימא". התלמידים לא ממש הבינו את דבריו ואז הוא החל להסביר: "האישה הזו תלתה את כל תקוותיה בי, היא היתה בטוחה שתפלתי תגרום לנס והיא תזכה לפרי בטן, כעת כשהיא מאוכזבת ממני ותתפלל לפני בורא עולם מעומק לבה ובכוונה גדולה, בטוח אני שתפילותיה יתקבלו לפני בורא עולם". ואכן כדברי הצדיק כן היה, באותה שנה זכתה האישה ובעלה לבן זכר.
"ואתחנן אל ה'" – תתחנן רק אל ה' אל תסמוך על אף אחד אלא עליו!
פרשת ואתחנן – למה ה' לא שומע לתפילות שלי? – עוד מאמרים
