בתענית שוכח ואוכל מברך על מאכל?
מה יעשה מי ששכח ואכל בתענית י"ז בתמוז? או מי שבירך על מאכל ונזכר שהיום תענית י"ז בתמוז?
טעה ואכל – מי ששכח ביום תענית שבעה עשר בתמוז ואכל עד שיעור ככותבת (וי"א כזית), חייב להשלים תעניתו, ואינו צריך להתענות יום אחר (מרן השו"ע סי' תקסח ס"א כתב שאיבד תעניתו באכל כזית, אולם בשד"ח מערכת בין המצרים סי' ב אות טו כתב בשם שו"ת עמודי אש דף ג ע"א שארבע תעניות הם מתקנת חכמים וכעין דאורייתא תקון ושיעורו בככותבת כמו ביוה"כ, וכ"כ הביה"ל סי' תקנד ד"ה דבמקום, ובחזון עובדיה ד' תעניות עמ' כב ועמ' כה בהערה ודלא כמ"ש בשו"ת אור לציון ח"ג פל"א ה"ה), וגם האוכל ככותבת שאיבד תעניתו, זהו דוקא אם אכל כשיעור כדי אכילת פרס אבל אם שהה בין האכילות שאכל כמה פעמים ובצירוף הכל אכל ככותבת, חייב להשלים תעניתו (מ"ב סק"ה, כה"ח אות יד), והאוכל ככותבת אינו יכול לומר "עננו" בתפילתו בברכת שומע תפילה (חזון עובדיה ד' תעניות עמ' עו).
ברכה לבטלה – מי שטעה ביום התענית ובירך על מאכל או משקה וקודם שטעם נזכר מהתענית, יטעם מעט מהמאכל או המשקה שאיסור ברכה לבטלה מן התורה (רמב"ם פ"א מהל' ברכות הט"ו, שו"ע סי' רטו ס"ד), ועוד שמאחר ולא אכל ככותבת חייב להשלים תעניתו, ויאמר עננו בתפילתו (שו"ת נחפה בכסף חאו"ח סי' ו, ברכ"י סי' תקסח סק"א, ספר גנזי חיים פלאג'י מערכת ת אות מא, חזון עובדיה ד' תעניות עמ' כב).
טעימה מהתבשיל – השרוי בתענית רשאי לטעום מהתבשיל כדי לדעת אם חסר בו מלח או תבלין עד שיעור רביעית הלוג, ובלבד שיפלוט המאכל, שטעימה זו אינה בכלל אכילה ושתיה, אבל ביותר מרביעית אסור, מכל מקום ביום הכיפורים ובתשעה באב אסור (שו"ע סי' תקסז ס"א, מ"ב סק"א, כה"ח אות ב, והרמ"א שם כתב שמנהגם להחמיר בזה בכל תענית).
בתענית שוכח ואוכל מברך על מאכל – עוד הלכה למעשה על תענית י״ז בתמוז – כל התשובות באתר להאיר
