
האם חובה לומר פרשת "קדש לי כל בכור" ופרשת "והיה כי יביאך" עם התפילין?
כתב הב"ח (סי' לח) בשם הרב החסיד מהר"ר ווייש ז"ל שמנהגו היה לקרוא כשהתפילין לראשו ולזרועו פרשת "קדש" "והיה כי יביאך", וטעם מנהג אמר משום שארבע פרשיות הללו כתובים בתפילין, וראוי לקרות אותן בכל יום עם התפילין.
רבים מהאחרונים העתיקו את דבריו להלכה וכן כתב המג"א (סי' לח סק"ו) בשם בשל"ה הקדוש, ומרן החיד"א (מחזיק ברכה קו"א סי' לד אות ג) והבן איש חי (פר' וירא אות כה) והמשנה ברורה (שם ס"ק טז) והכף החיים (סי' כה אות ל).
ולכן מנהג ישראל לקרוא פרשת "קדש לי כל בכור" ופרשת "והיה כי יביאך" כשהתפילין על ראשו וזרועו.
הזמן הנכון ביותר לאומרם הוא מיד לאחר הנחת התפילין וקודם שיאמר פרשת העקידה הנאמרת בסדר הקורבנות, ואם לא הספיק יאמר אותם לפני "ברוך שאמר" שהרי פרשיות "קדש" "והיה" נאמרו בתורה קודם פרשת קריאת שמע, ולאחר שאמר "ברוך שאמר" אין להפסיק ולומר שם פרשיות "קדש" "והיה" אלא יאמר אותם לאחר עלינו לשבח בסוף התפילה קודם שיחלוץ התפילין (כף החיים שם בשם מרן החיד"א, ילקוט יוסף ח"א סי' כח הי"א עמ' תמא).
האם חובה לומר פרשת "קדש לי כל בכור" ופרשת "והיה כי יביאך" עם התפילין? – עוד הלכות