ללא חולצה וללא כיפה, האם מותר לרחוץ בחוף הים או בבריכה ?
כתב מרן השולחן ערוך (סי' ב ס"ו) שאין לילך ארבע אמות בגילוי הראש. והסכימו הפוסקים שאף שמשמע מדברי השו"ע שאין חובה לחבוש כיפה לראשו, מכל מקום כיום יש להחמיר לילך עם כיפה לראשו שזה מעיד על האדם ששייך הוא לציבור שומרי התורה והמצות. וכן להיפך, אדם ההולך בגילוי ראש נחשד שהוא כאדם חופשי הפורק מעליו עול מלכות שמים, ולכן יש להקפיד לחבוש כיפה לראשו. וכן כתבו בשו"ת יביע אומר (ח"ט סי' א), ובשו"ת אור לציון (ח"ב פ"ז תשובה י"ג בהערה), וכן מבואר בשו"ת ציץ אליעזר (חי"ב סי' יג). אלא שבשו"ת תבואת שמ"ש (ח"א סי' לב אות ד) הוכיח שגם כיום יש חיוב מן הדין לכסות את הראש בכיפה.
ונכון להחמיר שלא לשהות בראש מגולה אף אם הולך פחות מארבע אמות, וכן אם היה עומד או יושב במקום אחד, שאין לשהות בגילוי ראש כשיעור מהלך ארבע אמות (מרן החיד"א בברכי יוסף סי' ב סק"ג, וכ"כ בספר הלכה ברורה ח"א עמ' ל).
אמנם ההולך לרחוץ בחוף הים או בבריכה, כמובן כשאין שם תערובת אנשים ונשים ח"ו, מותר לשהות בגילוי הראש בעת שנכנס לרחוץ במים, ואפילו בשעה שיושב על שפת הים לנוח.
ואם שוהה כך ללא כיפה הרבה זמן, נכון להחמיר לכסות את הראש, אך אין למחות במי שאינו נוהג כך (ילקו"י ח"א עמ' רלז). וכמו כן מותר לשהות בחוף הים בבגד ים וללא חולצה (שו"ת שבט הלוי ח"ה סי' טז אות ג), אבל אם רוצה לברך על דבר מאכל יש לכסות את ראשו בכיפה, ויכול לברך כשחבירו מניח ידו על ראשו, אבל כף ידו של המברך על ראשו, אינו נחשב כיסוי ואינו מועיל לענין זה (כמבואר בשו"ע סי' צא ס"ג וס"ד).
להלכה ולמעשה, מותר מעיקר הדין לשהות בחוף הים ללא חולצה וללא כיפה בראשו, אולם כשרוצה לברך על דבר מאכל חייב לכסות ראשו בכיפה ואף שהוא ללא חולצה, והמחמיר לכסות ראשו אף בחוף הים תבוא עליו ברכה.
עוד הלכות
