בעיר וולוז'ין בבלארוס. התגורר בחור העונה לשם יענק'לה. הוא היה שואב מים למחייתו. מידי פעם מפעם כאשר היה עובר על מפתן פתח אולם הישיבה הגדולה היה נכנס ויושב בספסל האחורי. כולם הכירו אותו כבחור שלא יודע שום דבר, הוא היה די תמים ולא ידע כלום. למרבה הפלא הוא אפילו לא ידע את אותיות האל"ף-בי"ת.
באחד הימים פנה יענק'לה לקבוצת בחורים הלומדים בישיבה ואמר להם: "קיבלתי מכתב מהשלטונות אשר רוצים לגייס אותי לצבא רוסיה. ושמעתי פעם בבית המדרש שאמרו חז"ל 'כל המקבל עליו עול תורה מעבירים ממנו עול מלכות ועול דרך ארץ' (אבות ג, ה). ועתה עלה במחשבתי שבמקום להיות חייל של הצאר הרוסי, אני רוצה להיות חייל בצבא הקב"ה, והיום בבוקר החלטתי לקבל עליי עול תורה. אלא שאיני יודע את אותיות האל"ף בי"ת ואני זקוק לעזרה, האם מי מהבחורים יוכל ללמדני את אותיות האל"ף בי"ת? רצוני עז ללמוד חומש ומשנה, גמרא והלכה".
בחורים הביטו זה בזה במבוכה רבה, הם כבר תלמידי חכמים אשר מקדישים את כל זמנם ללימוד גמרא ומפרשים, ראשונים ואחרונים. מי הוא זה המוכן להפסיק מלימודו וללמד עם הארץ את אותיות האל"ף בי"ת? בלית ברירה ניגש שואב המים יענק'לה לבחור המופלא רבי איסר זלמן מלצר, עילוי צעיר, מגדולי התלמידים בישיבה.
בפיו שאלה "התוכל ללמוד עמי את אותיות האל"ף בי"ת?", השיבו רבי איסר זלמן: "אני מוכן ללמוד איתך ב'בין הזמנים' – בחול המועד סוכות יהיה לי קצת יותר זמן". "בחול המועד סוכות?" הזדעק יענק'לה, "אני רוצה היום! היום קיבלתי עלי עול תורה! למה לחכות את חול המועד סוכות? מי יודע מה יקרה עמי עד אז?" כשהוא מאוכזב ומדוכא עזב יענק'לה את אולם הישיבה. הבחורים, וביניהם רבי איסר זלמן הרגישו לא בנוח עם מעשיהם, תחושה של חוסר נעימות הציפה אותם. אבל למי יש זמן ללמד את יענק'לה שואב המים את אותיות האל"ף בי"ת? הלו בזמן זה יכולים אנו להגות בהויותאביי ורבא, בפלפול הראשונים ובישובם, לטעום עוד טעם של סברא ברשב"א, לידע מה העלה הרמב"ם להלכה ולמעשה מהסוגיא, להתבונן ולהעמיק בדברי קצות החושן ובנתיבות המשפט.
בחלוף שלושים וחמש שנים, בשנת תרפ"ה, עלה רבי איסר זלמן מלצר לירושלים עיר הקודש והתמנה לראש ישיבת "עץ חיים". הוא היה אז גאון עולם מפורסם, וכל גדולי וגאוני ירושלים שחירו לפתחו להקביל פניו, ולשוחח עימו בלימוד. יום אחד אחד שאלם רבי איסר זלמן: "אימרו נא לי מוריי רבותיי, מי הוא כאן הגאון גדול ביותר? החכם והנבון, המעמיק ובעל סברה ישרה? ברצוני להקביל את פניו וללמוד עמו". השיבוהו חכמי ירושלים: "זכתה ירושלים ששוכנים בתוכה גאונים נסתרים, חכמים ונבונים, ביניהם יש גאון גדול, נחבא אל הכלים, מתפרנס בדוחק ויושב בבית המדרש יומם ולילה, רבי יענק'לה שמו".
לשצע דבריהם הלך הגאון רבי איסר זלמן לבית המדרש בו למד רבי יענק'לה, שם הופתע לראות את יענק'לה, שואב המים הידוע של וולוז'ין. כאן בארץ ישראל, בירושלים עיר הקוד שנחבה אל הכלים יענק'לה ועוסק בתורה יומם ולילה, כל כולו ספון באוהלה של תורה, קדושה מיוחדת עופפת אותו, והרי הוא כמלאך ה' צבאות. החל הגאון רבי איסר לשאת ולתת עימו בדברי תורה, ותוך כדי לימודם דילגו מסוגיא לסוגיא, מפלפולים עמוקים וסברות ישרות ובהירות. כך נמשך לו הלוימוד המשותף כמה שעות שלאחריהם הבין שהגאון הנסתר, רבי יענק'לה שואב המים עולה עליו עשרת מונים.
