אישה שלשה שתי סוגי עיסות, כגון שהאחת מתוקה ואחת מלוחה האם מצטרפות שתיהן לשיעור חלה?  

אישה שלשה שתי סוגי עיסות, כגון שהאחת מתוקה ואחת מלוחה האם מצטרפות שתיהן לשיעור חלה?  

 

הנה מבואר בשלחן ערוך (יו"ד סי' שכב ס"ב), שאם צירף שתי סוגי קמחים מחמשת מיני דגן בעודם קמח הרי אלו מצטרפים לשיעור חלה [1.560 גרם], כגון שצירף חיטים ושעורים, אבל אם לש כל אחד לבדו ואין בו כשיעור חלה, ומדבקו למין אחר, אינם מצטרפים אלא באופנים מסויימים. אולם אם עירב את כל העיסות ועשאם לעיסה אחת, חייבת בחלה בלא ברכה.

במקרה ששתי העיסות הם מאותו מין כגון מקמח חיטה, אלא שאין בכל אחת מהעיסות כשיעור חלה, ניתן להפריש חלה עם ברכה כאשר שתי העיסות דבוקות מעט זו בזו ממש (שו"ע יו"ד סי' שכה ס"א). וצריך שיהיו דבוקות בשיעור כזה שכאשר יפרידו אותם אחת מהשניה, יתלש מעט בצק אחת מחברתה (ש"ך שם סק"א), ולכן אם לשו עיסה ואין בה כדי שיעור חיוב חלה, ואחר כך לשו עיסה נוספת וגם בה אין כשיעור המחייב הפרשת חלה, כגון: שני סוגי בצקים שהאחד מלוח והשני מתוק, או היו שתי עיסות השייכות לשתי נשים שונות, לכן אם שתי בעלי העיסות אינם מקפידות שהעיסות יגעו זו בזו, וחיברו אותם יחד כנ"ל מצטרפות, אולם אם רק נגעו אחת בשניה פטורות מחלה (ילקוט יוסף דינים לאשה ולבת עמ' תרמו, שו"ת יביע אומר ח"י חיו"ד סי' נח).

וכן אם הכניסו את שתי העיסות לתוך סל אחד, הסל מצרפם, וניתן להפריש חלה עם ברכה אפילו אם העיסות לא דבוקות זו בזו (שו"ע שם, ט"ז או"ח סי' תנז סק"ב, ויש המחמירים שהעיסות יגעו זו בזו גם בתוך הסל הגר"א אות ג, נקודות הכסף סו"ס שכו). ויש להקפיד שלא יצא עיסה שלימה או פת שלם מחוץ לכלי (רמ"א שם, ט"ז שם). וכן אם כיסה הסל והחלות במפה מצטרפות לשיעור חלה, וטוב לכסותן במפה גם מלמטה (ילקוט יוסף שם עמ' תרמח).

להלכה ולמעשה, ישנם ג' מקרים שניתן לצרף את העיסות אשר אחת מתוקה ואחת מלוחה, ובאופן כזה יפרישו מהן חלה בברכה: א. כאשר העיסות דבוקות אחת בשניה והבצק נמשך ביניהם, מצטרפות הן לשיעור חלה. ב. אם הכניסו את שתי העיסות לסל או קערה אחת, הרי הן מצטרפות לשיעור חלה. ג. אם כיסה את העיסות במפה מצטרפות הן לשיעור חלה,  וטוב לכסות אותן למעלה ומלמטה.

 

השארת תגובה

חייבים להתחבר כדי להגיב.

קדושת התפילין של ה'אור החיים'
סיפורים

קדושת התפילין של ה'אור החיים'

  קדושת התפילין של ה'אור החיים' הקדוש זיע"א, מיוחד ליום ההילולא תשפ"ב גדלותו של רבינו חיים בן עטר – ה'אור החיים' הקדוש זיע"א היתה מיוחדת

לישון עם נעליים בלילה
הלכות

לישון עם נעליים בלילה, האם מותר?

  לישון עם נעליים בלילה, האם מותר? הנה בגמ' (יומא עח ע"ב) אמר שמואל הרוצה לטעום טעם מיתה ישן עם נעליו. והובא להלכה בבן איש

עד-מתי-מברכים-ברכת-הרעמים-והברקים
הלכות

עד מתי מברכים ברכת הרעמים והברקים?

  עד מתי מברכים ברכת הרעמים והברקים? בעלון הקודם כתבנו שעל הברקים והרעמים יכול לברך "שכוחו וגבורתו מלא עולם" או "עושה מעשה בראשית", מכל מקום

מכה שכולה ברכה
חומש שמות

מכה שכולה ברכה

מכה שכולה ברכה בפרשתנו נאמר: "וְגַם אֲנִי שָׁמַעְתִּי אֶת נַאֲקַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר מִצְרַיִם מַעֲבִדִים אֹתָם וָאֶזְכֹּר אֶת בְּרִיתִי" (ו, ה). שואל רבינו ה"חתם סופר"

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן