דוד המלך אומר בתהלים "יְגִיעַ כַּפֶּיךָ כִּי תֹאכֵל אַשְׁרֶיךָ וְטוֹב לָךְ" (קכח, ב). והקשו המפרשים מה החידוש אמר דוד שהאדם ייגע בכפיו? ותירצו שהתכוין דוד לומר האדם ייגע בכפיו במלאכה גשמית אך ראשו ומחשבתו בלימוד התורה הקדטשה, ולכן ציין דוד "כפייך".
סיפר הרה"ג רבי אליעזר טורק שליט"א לפני עשרות שנים פגשתי יהודי ישיש מוורשא שבפולין, שזכה בצעירותו להכיר את העילוי המפורסם הגאון הקדוש רבי מנחם זעמבא זצ"ל הי"ד, בעל ה'תוצאות חיים'. דמות פלאית של שקידה, גאונות, חריפות, שנינות ובקיאות כאחד.
בסוף ימיו נשא רבות בצרכי הציבור של יהדות פולין, וגדולי הדור העריצוהו בצורה נדירה. הוא זוכר את התקופה, בה ניהל רבי מנחם את החנות שירש מחותנו המנוח, רבי חיים ישעיהו צדרבוים זצ"ל, והכילה כלי ברזל ומיני סדקית.
רבי מנחם אמנם ניהל אותה בכשרון רב, כאחד הסוחרים המובהקים, זאת כדי שלא יצטרך לבריות, ושלא תיעשה התורה כקרדום לחפור בה, אך גם אז היה ניכר עליו בעליל היכן ראשו מונח, ובמה עיקר מחשבותיו טרודים.
לדברי הישיש, כשהיו נכנסים לחנותו – ספק גדול אם היו יוצאים עם המוצר שביקשו לרכוש… במקום להתמקד בבקשת הקונה, בדרך כלל היה רבי מנחם משתפו בקושיא מבריקה על דברי התוספות במקום פלוני, או בתירוץ מוצלח של הראשונים בסוגיא אלמונית… כך זה היה באופן שגרתי, בכניסתו של כל קונה וקונה מן השורה.
אולם, בשעה שנכנס לחנות תלמיד חכם בעל שיעור קומה או שקדן נודע, אור היה ניצת בעיניו של רבי מנחם, שהמחיש את עוצמת אהבת התורה שהפיחה בו רוח חיים. רבי מנחם היה שוכח מכל הנעשה סביבו ושוקע בנבכי הסוגיות. הקונה היה מסוגל להמתין עד בוש כדי שתתמלא בקשתו… "הוא היה נדמה כשיכור אחר התורה" – הגדיר זאת הישיש כלשונו.
(ספר אוצרותיהם אמלא)
