כוחה של מצוה
כתב הגאון הקדוש רבי אליעזר פאפו זצ"ל בספרו פלא יועץ (ערך עניה): אילו היו יודעים הבריות גודל שכר עניית אמן יהא שמא רבא, היו רודפים אחריה כמוצא שלל רב.
מסופר על משגיח כשרות שעבד בבית ההארחה של המושב שורש שבהרי ירושלים, ונהג לארגן מדי יום ביומו מניין לתפילת מנחה בבית המרגוע במושב, זו לא היתה מלאכה פשוטה לצרף עשרה אנשים ושיהיה מניין בעיקר בימי החורף שהיום קצר מאוד.
יום אחד היה חסר להם ה'עשירי' למניין. השעה הייתה מאוחרת ושקיעת החמה כבר נראית באופק, המשגיח יצא החוצה והחל לחפש את ה'עשירי', ולשמחתו פגש בחקלאי שהיה לבוש במכנסיים קצרות ומראהו כשל יהודי פשוט לכל דבר.
כשהציע לו להצטרף למניין, לא ידע האיש מה הוא שח ואף המושג מניין היה זר לו. לאחר שהסביר לו את גודל חשיבות המצוה, ניאות להיכנס לבית הכנסת להשלים להם מניין, "פשוט תענה מה שכולם עונים" הורה לו המשגיח.
לפני שהקהל התחילו את תפילת העמידה, נכנס בחור דתי לבית הכנסת, והמשגיח אמר לחקלאי שהיה 'עשירי', "אתה יכול להשאר אם תרצה בשמחה רבה אך כרגע יש עשירי…", ומאחר והיו כבר עשרה מתפללים גם בלי החקלאי, הוא יצא מבית הכנסת והלך לביתו.
חלפו כמעט עשר שנים מאז המקרה. המשגיח עזב מזמן את מקום עבודתו בבית ההארחה ועבר לבני ברק. לילה אחד הוא רואה בחלומו את אותו החקלאי שהסכים להצטרף למניין ביום ההוא, ופניו קורנות ומאירות.
הלה סיפר לו שהוא עזב כבר את העולם הזה לפני כחודש, "ואין לך מושג איזה שכר קיבלתי בשמים על שהסכמתי להשלים לכם את המניין".
הנפטר הוסיף ואמר שבזכות מצוה זו נתנו לו הזדמנות להתגלות אליו בחלום ולבקש ממנו שיילך אל בנו יחידו המתגורר בירושלים, שאינו שומר מצות כלל, וישכנעו לומר עליו קדיש.
הוא מסר את כתובתו המדוייקת של הבן ונעלם, בבוקר כשהתעורר המשגיח משנתו נפעם, וקיים את בקשתו של הנפטר הגיע לביתו והצליח לשכנע את הבן לומר קדיש על אביו.
המעניין הוא, שמה עשה אותו חקלאי ממושב שורש? בסך הכל הביע רצון ונכונות להצטרף למניין על אף שלא ידע מה עליו לעשות. זה הכל. לא יותר מזה. ואיזה שכר קיבל על כך!
עד כדי כך שנתנו לו רשות להתגלות לאחר פטירתו! מוסר השכל עצום אפשר ללמוד ממעשה זה, על ערכה של כל מצוה שאנו מקיימים ובפרט עניית אמן על קדיש.
