מדוע אסור לדבר בין ברכת ישתבח ליוצר אור? והאם מותר ללמוד שם תורה?
כתב מרן השלחן ערוך (סי' נד ס"ג) המספר בין ישתבח ליוצר, עברה היא בידו וחוזר עליה מעורכי המלחמה. ויש מי שאומר שלצרכי ציבור או לפסוק צדקה למי שבא להתפרנס מן הצדקה, מותר להפסיק.
והרמ"א כתב שפשט המנהג לברך את החולה או לדרוש שיעשו לו דין ומשפט בינו לבין חבירו בין ישתבח ליוצר אור (כגון אחד שעיכב שכרו וחייב לו כסף, ובא השני ודורש כעת שישלם לו והציבור ידונו ביניהם).
וכתב המשנה ברורה (סק"ה) בשם המטה משה (סי' נג) שהקליפות מבטלים לעלות את התפילה, ועל ידי שאומרים פסוקי דזמרה מכריתים אותם, וכששח באמצע חוזרים עליה בגלל העברה הזו אותם גדודים שהם מעריכים מלחמה בינינו בעוונותינו הרבים.
וביאר כף החיים (סי' א' אות לז) ששמם פסוקי דזמרה משום שהם זמירות מלשון כריתה וזמירה, שבאמירתם מכרית האדם את המזיקים.
והוסיף הגאון רבי חיים פלאג'י זצ"ל בספרו כף החיים (סי' יב ס"י) שרמז לדבר מצינו בפסוק "ה' ילחם לכם ואתם תחרישון", אם אתם תחרישו מדיבור בעת התפילה, אז ה' ילחם עבורכם.
ולכן יש להזהר מכל וכל שלא לדבר שום דיבור בין ברכת ישתבח ליוצר אור.
אולם לפסוק צדקה וצורכי רבים מותר. וכתב המשנה ברורה (סק"ו) שהוא הדין לכל דבר מצוה שמו ר להפסיק, וכן כתב מרן פאר הדור הגרון רבנו עובדיה יוסף בשו"ת יביע אומר (ח"ב סי' ד אות ג), אך כף החיים (שם אות יא) שיש להחמיר שלא להפסיק אף לדבר מצוה*.
לפיכך מותר מעיקר הדין ללמוד ואפילו להוציא בפיו בין ישתבח ליוצר, כשסיים לפני השליח ציבור או כשממתנים שיגיע מניין עשרה אנשים, מכל מקום טוב להחמיר ללמוד בהרהור בלבד, ובתוך ברכות קריאת שמע אין ראוי להקל ללמוד אפילו בעיון בלבד, והמיקל בזה יש לו על מה שיסמוך (שו"ת יביע אומר שם אות יד).
—-‐———————————————————————–
* מחלוקתם בזה שכתב מרן השו"ע בשם יש מי שאומר, והוכיח הכה"ח שמאחר ויש מחלוקת בדין כתב כך, אך ביבי"א כתב שאינו כן אלא שלא מצא מרן מי שחולק כתב כן.
מדוע אסור לדבר בין ברכת ישתבח ליוצר אור? והאם מותר ללמוד שם תורה? – עוד הלכות
