כל מה שצריך לדעת על הפרשת החלה.
מהי כמות העיסה ממנה חייבים להפריש חלה כדין? ומה נוסח הברכה שמברכים על הפרשת החלה?
נאמר בפסוק (במדבר טו, יט-כ): "ראשית עריסותיכם חלה תרימו תרומה כתרומת גורן, כן תרימו אותה. מראשית עריסותיכם תתנו לה' תרומה לדורותיכם". ונמצא שיש חיוב להפריש חלה מהעיסה קודם שתיאכל. בזמן שבית המקדש היה קיים הייתה החלה נתינת לכהן שיאכלנה בקדושה, אבל כיום שכולנו טמאי מתים נאסר עלינו לאכול מהחלה, ואף אין נותנים אותה לכהן אלא שורפה באש, ואח"כ רשאי לזרקה לאשפה, אך לא הסתפק בעטיפתה בנייר וזריקתה בפח (ילקו"י עמ' תתיא ותתיח).
שיעור חיוב הקמח בחלה הוא חמש מאות ועשרים דרהם, [זהו מטבע שהיה מצוי בזמנם], כמבואר ברמב"ם (פ"ו מהלכות ביכורים הט"ו), וכן פסק מרן בשו"ע (יו"ד סי' שכד ס"א), ושיעור של דרהם אחד בודד הוא שלושה גרם בדיוק. ונמצא שהלש עיסה בשיעור של קילו וחמש מאות וששים גרם (1560 גרם), חייב להפריש מהעיסה חלה בברכה, אבל בפחות משיעור זה, פטור מלהפריש חלה (כה"ח סי' תנו אות טז, שו"ת יחו"ד ח"ד סי' נה, הליכ"ע ח"ה עמ' רכג).
כמו כן, הפרשת חלה היא רק מעיסה העשויה מחמשת מיני דגן [חיטה, שעורה, כוסמת, שיבולת שועל ושיפון] אבל עיסה משאר דברים כקמח תפוחי אדמה וכדומה, אין מפרישים ממנה כלל.
אולם אם עירב כמה סוגי קמחים מחמשת מיני דגן, ועשה מהם עיסה, מצטרפים ומפריש מהם חלה בברכה ובלבד שיהיה בהם כשיעור הנ"ל. אבל אם לא עירבם בעודם קמח, אלא לש כל מין בפני עצמו, ואחר כך צירפם ביחד יעשה שאלת חכם, כי יש בזה כמה חילוקי דינים, כמבואר בשו"ע (יו"ד סי' שכד ס"ב).
וקודם ההפרשה יש לברך "בא"ה אמ"ה אשר קידשנו במצותיו וציונו להפריש חלה תרומה". ומיד לוקח מעט מהעיסה ואומר: "הרי זו חלה". אולם אם לא אמר כן, הפרשתו מועילה.
להלכה ולמעשה, חיוב הפרשת חלה הוא רק מעיסה מחמשת מיני דגן, ושיעור הפרשת חלה בברכה הוא כשיש בעיסה 1560 גרם, ובפחות משיעור זה פטור מהפרשת חלה.
עוד כתבות בנושא הלכה ועוד יותר…
