הקשה מרן הבית יוסף זיע"א מאחר והחשמונים מצאו פך אחד של שמן החתום בחותמו של כהן גדול, נמצא נס החנוכה היה שבעה ימים ולא שמונה ימים?
הגאון רבי אריה לייב צינץ זצ"ל רבה של פלוצק שבפולין, מתרץ זאת על פי מעשה שהיה בסוחר עשיר אחד שנסע פעם ליריד בלייפציג והיו עמו שמונה שקים מלאים מטבעות של זהב, בדרך התנפלו עליו שודדים ושדדו ממנו את הכסף, ועל פי נס לא השגיחו השודדים באחד משקי הכסף והוא נשארה אצלו.
כשהגיע הסוחר אל הישוב הסמוך, שכר מיד איכרים שירדפו איתו אחרי הגזלנים, אותה שעה נדר נדר שאם יהיה השם יתברך בעזרו ויעשה עמו נס להציל את ממונו, הוא מבטיח להפריש מעשר לצדקה, תפילתו אכן נשמעה ונתקבלה בשמים, וכספו הוחזר, והסוחר נסע לביתו שמח וטוב לב.
כשבאו אצלו גבאי צדקה לגבות את המעשר שאותו התחייב מבעוד מועד, נתעורר ביניהם דין ודברים, הסוחר טען שהוא חייב לתת מעשר רק משבעת השקים שנגזלו ממנו שאותם הצליחו אחר כך להשיב אליו בדרך נס, כי הרי בשק השמיני לא נגעו השודדים לרעה כלל.
לעומת זה טענו הגבאים שהוא טועה טעות גמורה, ושהוא חייב לתת מעשר גם מן השק השמיני, משום ששק זה הוא היא הגורם לכל עיקר הנס, ואלמלא נשאר בידו השק שמיני הזה, לא היה לו במה לשכור את האנשים לרדוף אחרי השודדים, ושוב לא היה ביכלתו להציל אפילו פרוטה אחת מכל אותם שקי זהב.
ואם כך הוא הדבר גם בנס פך השמן, שאלמלא הנס הזה שהיוונים חיפשו בכל בית המקדש לטמא את כל השמנים, ובדרך נס כל לא מצאו את פך השמן הזה ולא נגעו בו, הרי לא היה שמן כלל שיחול בו הנס להאיר שמונת ימים לזכר הנס הראשון הזה, שגרם לשאר הניסים, ונמצא שנס החנוכה היה גם ביום הראשון.
