אישה שהדליקה נרות שבת, האם מותר לה לעשות מלאכה לאחר ההדלקה או שמא יש לאסור?
נחלקו בזה רבותינו הראשונים. לדעת בעל הלכות גדולות (הלכות חנוכה סי' ט) מקבלת האישה שבת בהדלקת הנרות וקיבלה על עצמה שבת, וממילא לאחר מכן אסורה בעשיית מלאכה. (וכ"כ בסידור רב סעדיה גאון, האור זרוע, הראב"ן, הר"ן, הרוקח, והמרדכי).
ולדעת הסמ"ג מקבלת שבת בהדלקה אמנם מועיל לעשות תנאי שאין בדעתה לקבל שבת (וכ"כ המהר"ם מרוטנבורג, הרא"ש, ספר המנהיג).
ולדעת הרמב"ן (שבת כג.) אין האישה מקבלת שבת בהדלקת נרות שבת, והוסיף שאף שלענין יום הכיפורים אם בירך שהחיינו קיבל על עצמו איסור אכילה ושתיה ושאר העינויים, מכל מקום לענין שבת אינו כן, ומה שמדלקת האישה נרות שבת בברכה מבעוד יום הוא כדי שלא תהיה טרודה אחר כך, וכי יהיה אסור להדליק נר אחרי שהדליקה נרות שבת? וכי הדלקה קונה שביתה? אלא שאינה מקבלת שבת בהדלקה. (וכ"כ התוס', הרשב"א, המאירי, האבודרהם, ספר האגור, רבינו ירוחם, הריטב"א, והמאירי).
להלכה ולמעשה פסק מרן השלחן ערוך (סי' רסג ס"י) כדעת היש אומרים האחרון שאין האישה מקבלת שבת בהדלקת נרות. מכל מקום נכון שתתנה האישה שאין ברצונה לקבל שבת בהדלקת נרות שבת, ופעם אחת בשנה מועיל לכל השנה.
ולפיכך מותר לעשות מלאכה לאחר הדלקת נרות שבת כל שלא שקעה החמה (ילקו"י שבת ח"ב עמ' קעח-קעט), וכן אישה שרגילה להתפלל תפילת מנחה בכל יום ושכחה והדליקה נרות שבת, אף שלכתחילה אין ראוי להתפלל מנחה לאחר הדלקת נרות שמאחר ועשתה אות היום קודש תחזור ותעשנו חול,ובדיעבד שהדליקה נרות שבת, אפילו אם נתכוונה לקבל שבת בהדלקה, יכולה להתפלל אחר כך מנחה (חזו"ע שבת ח"א עמ' קצ, שו"ת באר משה סי' טו).
אישה שהדליקה נרות שבת, האם מותר לה לעשות מלאכה לאחר ההדלקה או שמא יש לאסור? – עוד הלכות
