הטועם מן התבשיל לדעת אם חסר בו תבלינים, אם טועם עד כשיעור רביעית אין צריך לברך, ונכון יותר להתכוין לטעום כדי להנות מן התבשיל ולברך עליו.
מקורות
אמרו בגמרא (ברכות יד.) מטעמת אינה צריכה ברכה והשרוי בתענית טועם ואין בכך כלום, רבי אמי ורבי אסי טעמי עד שיעור רביעית.
הטועם מן התבשיל לדעת אם חסר בו תבלינים, אם טועם עד כשיעור רביעית, אפילו אם בולע מן התבשיל אין צריך לברך (כן דעת הרי"ף והרמב"ם), ויש אומרים שרק אם פולט את התבשיל אין צריך ברכה, ואפילו אם טועם יותר מרביעית, אבל אם בולע ממנו צריך לברך עליו (כן דעת רבינו חננאל, והתוספות ועוד).
ומרן השלחן (סי' רי ס"ב) כתב בסתם כדעת הרי"ף והרמב"ם שאפילו אם בולע מן התבשיל עד רביעית אין צריך לברך עליו, ויש אומרים כדעת רבינו חננאל והתוספות שאם פולט את התבשיל אין צריך ברכה, אולם אם בולע צריך לברך עליו.
וכתב הרמ"א בהגהה וספק ברכות להקל, ואף הבולע מן התבשיל אין צריך לברך.
ולפי הכלל שכתבו הפוסקים סתם ויש אומרים הלכה כסתם, ואין צריך לברך על התבשיל וספק ברכות להקל.
ושיעור רביעית שהתירו לטעום זהו בתבשיל של משקה כמו מרק אבל בתבשיל מאכל כמו אורז או אטריות מותר לטעום עד כזית (משנה ברורה ס"ק יד, כף החיים אות כו, הלכה ברורה ח"י עמ' תקיט).
ויש שהציעו לטעום מן התבשיל ולהתכוין לאכול ולהנות ממנו, ואז לברך עליו לכל הדעות שאין זה בגדר טועם אלא אוכל וצריך לברך (חיי אדם כלל מט סי' ה, וכ"כ בשמו המשנה ברורה ס"ק יט, כף החיים אות לא, וראה בשער הציון ס"ק לו שכ"כ כמה אחרונים).
ונכון לנהוג כך ולצאת ידי חובת כל הדעות (שו"ת אגרות משה ח"א חאו"ח סי' עט, שו"ת יביע אומר ח"ה חאו"ח סי' טז אות א-ג, חזון עובדיה ברכות עמ' רעג-רעד).
