מה מברכים על ים התיכון? ומה מברכים על ים כנרת?
הרואה את הים הגדול שהוא הים התיכון שבחופי ארץ ישראל אחת לשלושים יום, מברך "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שעשה את הים הגדול". ובדיעבד אם בירך "עושה מעשה בראשית" יצא ידי חובה ואינו רשאי לחוזור ולברך "שעשה את הים הגדול".
וכן הרואה את הכנרת לאחר שלושים יום מראייתה הקודמת מברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם, עושה מעשה בראשית".
וכן אם בירך על ים התיכון "שעשה את הים הגדול" ובתוך שלושים ראה את ים כנרת, מברך שוב "עושה מעשה בראשית".
מקורות
כתב מרן השלחן ערוך (סי' רכח ס"א) על הימים ונהרות, הרים וגבעות ומדברות, אומר "עושה מעשה בראשית". ועל הים הגדול, והוא הים שעוברים בו לארץ ישראל ולמצרים, אומר "שיה את הים הגדול".
וכתב המשנה ברורה (סק"א) שברכה זו היא שבחו של מקום שאנו מכירים היום דבר שאנו יודעים שנסרא בששת ימי בראשית, ועדין הוא קיים.
ואף שהמשנה ברורה (סק"ב) כתב לחלוק על דברי מרן השו"ע ולדעתו יש לברך על ים התיכון "עושה מעשה בראשית", וכ"כ הכף החיים (אות ה) כדי לצאת לכל הדעות, מכל מקום כבר כתבו רבים מהאחרונים שדעת מרן השו"ע להמשך אחר דברי הרמב"ם והוא כתב במפורש (פ"ו מהלכות פרה אדומה) שהים הגדול הוא הים של ארץ ישראל. וכן כתב להדיא רבינו אברהם בן הרמב"ם בספרו המספיק לעובדי ה' (עמ' רמט) שים התיכון שבחופי ארץ ישראל הוא הים הגדול.
וכן כתבו כדעת מרן השו"ע במור וקציעה (סי' רכח), ומרן החיד"א בשו"ת חיים שאל (ח"א סי' לט אות ט), ובספר יפה ללב (סי' רכח), ובספר הלבוש, ובשו"ת בצל החכמה (ח"ב סי' יב אות יד הכריע שהעיקר כדעת מרן השו"ע לברך "שעשה את הים הגדול", אך המברך "עושה מעשה בראשית", יש לו על מה שיסמוך, ובסי' יג כתב בשם הגאון רבי פינחס אפשטיין כדעת מרן השו"ע), חזו"ע (ברכות עמ' תסז ועיין בהערה א), ובספר הלכה ברורה (חי"ג עמ' תעה) נתן עצה לחוש לכל הדעות, לאחר שבירך "שעשה את הים הגדול" יאמר מיד בתוך כדי דיבור "עושה מעשה בראשית", והוסיף שאם בדיעבד בירך "עושה מעשה בראשית" יצא ידי חובה.
ולענין ים כנרת, כבר כתבו פוסקי זמנינו שיש לברך על הכנרת ברכת "עושה מעשה בראשית" כל שלושים יום, וכן כתבו מרן פאר הדור רבינו עובדיה יוסף זצ"ל בספרו חזון עובדיה ברכות (עמ' תסז), ומרן הגרב"צ אבא שאול זצ"ל בשו"ת אור לציון (ח"ב פרק יד אות מ בביאורים), ומרן הגרש"ז אויערבך זצ"ל בבספר הליכות שלמה (פכ"ג אות מג), ומרן הגר"נ קרליץ זצ"ל בספר חוט שני שבת (ח"ג עמ' רל).
וראה בספר שער העין (פרק ח הערה כ) שכתב שכן שמע מפי מרנן ורבנן הגרי"ש אלישיב, והגרח"פ שיינברג והגרי"י פישר זצ"ל.
וזה דלא כמ"ש בספר וזאת הברכה (פרק יז) בשמם שלא יברך על ים כנרת "עושה מעשה בראשית", ששלח עם חתנו של מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל והשיבו, שפשוט שיש לברך על הכנרת שהיא נחשבת כהימים שמברכים עליהם, אלא שהסתפק במקומות שבהם הכנרת התרחבה לאחר זמן ולא היה בששת ימי בראשית, אמנם העומד ממקום שרואה את כל הכנרת מברך ללא כל חשש.
והוסיף, שכן שמע מפי הגרא"ד אויערבאך זצ"ל אב"ד טבריה שכאשר אביו מרן הגרש"ז אויערבך זצ"ל היה מגיע לטבריה לאחר שלושים יום שלא היה שם, היה מברך על ראיית הכנרת "עושה מעשה בראשית" בשם ומלכות.
ומש"כ שאם בירך על ים התיכון "שעשה את הים הגדול", ובתוך שלושים יום ראה את הכנרת, יברך שוב "עושה מעשה בראשית", וכן כתבו מרן פאר הדור רבינו עובדיה יוסף בספר חזון עובדיה (שם עמ' תסז), ומרן הגרש"ז אויערבך בספר הליכות שלמה (פכ"ג אות כז).
מה מברכים על ים התיכון – עוד מאמרים
