מה מברכים על הרעמים והברקים?

מה מברכים על הרעמים והברקים?

ועל הברקים ועל הרעמים יכול לברך אחת משתי הברכות "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם עושה מעשה בראשית" או " ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שכוחו וגבורתו מלא עולם", ומנהג העולם לברך על הברקים "עושה מעשה בראשית" ועל הרעמים "שכוחו וגבורתו מלא עולם".

שנינו במשנה (ברכות נד.) על הזיקין ועל הרעמים ועל הרוחות ועל הברקים אומר: "ברוך שכוחו וגבורתו מלא עולם", על ההרים ועל הגבעות ועל הימים ועל הנהרות ועל המדברות אומר: "עושה מעשה בראשית". ובגמ' שאלו הרי על הזיקין וכו' אמרו לברך "שכוחו וגבורתו מלא עולם", וכי אלו לא נבראו במעשה בראשית? והרי נאמר "ברקים למטר עשה". 

ותירץ אביי שיש לשנות את כל המשנה יחד ועל הכל יש לברך שתי ברכות "שכוחו וגבורתו מלא עולם" וגם "עושה מעשה בראשית". ורבא תירץ על הזיקין ועל הרעמים וכו' מברך שתי ברכות "שכוחו וגבורתו מלא עולם" ו"עושה מעשה בראשית", אבל על ההרים ועל הגבעות וכו' מברך רק "עושה מעשה בראשית". 

ופירש רש"י (ד"ה כרוך) שעל הרעמים ועל הברקים מברך שתי ברכות "עושה מעשה בראשית" ו"כוחו וגבורתו מלא עולם", וכ"ד הראב"ד (בהשגותיו פ"י מהל' ברכות הי"ד), אולם התוס' (ד"ה רבא) פירשו שלדעת רבא יש לברך ברכה אחת מבניהם, וכן דעת הרי"ף (מג: מדפי הר"ן) הרא"ש (פ"ט סי' יג) והרמב"ם (שם) שיש לברך רק ברכה אחת מבין שתיהן.

וכן פסק מרן השלחן ערוך (סי' רכז ס"א) ועל הברקים ועל הרעמים על כל אחד מאלו אומר "עושה מעשה בראשית", ואם ירצה יאמר "שכוחו וגבורתו מלא עולם".

האם מברכים בשם ומלכות?

והנה מלשון מרן השלחן ערוך מוכח שמברך ברכות הללו בשם ומלכות, וכן המנהג פשוט, ואף שיש נהגו לברך ברכת הרעמים והברקים בא שם ומלכות (כ"כ הבא"ח פרשת עקב אות טז כתב שמנהגם לברך ברכת הרעמים והברקים בלי שם ומלכות, ושכן כתב בשם מהר"א מני זצ"ל שנהגו בירושלים, וכ"כ הכה"ח אות א והוסיף שאפשר שנפשט מנהג זה עפ"י דברי הרמ"א בסי' רכג ס"א שברכות אלו רשות), אולם העיקר להלכה לברך הברכות הללו בשם ומלכות, שכל ברכה שאין עמה שם ומלכות אינה ברכה (ברכות מ: וכן פסק מרן בשלחן ערוך סי' ריד ס"א, וכ"כ בחזו"ע ברכות עמ' תסא כתב שצריך לברכה בשם ומלכות, וכ"כ הרב נתיבי עם עמ' קיב, ובספר ברית כהונה מערכת ז אות ה, ובספר ברכת ה' ח"ד פ"ג הכ"ד, ובשו"ת אור לציון ח"ב פי"ד המ"ז כתב שמעיקר הדין יש לברך ברכת הרעמים והברקים בשם ומלכות, ומי שנהג שלא לברך ימשיך במנהגו, ומי שאין לו מנהג ברור בזה או מי שנוהג לברך רשאי לברך בשם ומלכות).

ועל ברקים הבאים בלי רעמים כמו הברקים שבאים בלי גשמים הנראים בימות הקיץ, אין מברכים עליהם שספק ברכות להקל (חיי אדם כלל סג אות ז, מ"ב סק"ד, כה"ח אות ד, הלכה ברורה חי"א עמ' תסא).

מה מברכים על הרעמים והברקים? – עוד הלכות