מסופר על רבינו ה'אור החיים' הקדוש, רבי חיים בן עטר זצ"ל שהגיע לפני איש עני מרוד וקשה יום ולו אישה ילדים רכים הרעבים ללחם, האיש החל לבכות בדמעות שליש וביקש את עזרתו של האור החיים הקדוש: "בבקשה מרבינו בביתי ילדי הקטנים ןאידתי יושבים ובוכים את מר גורלם, כבר תקופה ארוכה שפרנסתי דחוקה וטינה מספיקה לכלכל את בני ביתי". "במה אוכל לעזור לך?" התעניין רבינו, והלה השיב : "שמעתי שרבינו אשר נודע בקדושתו הרבה יכול בעזרת תפילתו להגיע עד כיסא הכבוד בעזרת צירופי שמות קטדש שבתורת הסוד. מתחנן אני לפניו שיועיל בטובו ויכתוב לי קמע שישנה את מזלי מרע לטוב למען רעייתי וילדי הרעבים ללחם".
רבינו ה'אור החיים' נענה לבקשתו ואמר: "אתן לך פתק שאותו תניח בין אבני הכותל המערבי מקום ממנו לא זזה הדכינה מעולם, ואף אתה תתפלל בכוונה גדולה ובדמעות שליש ותזכה בעזרת ה' לישועה גדולה בקרוב".
נטל רבינו חתיכת נייר, טבל קולמוסו בדיו וכתב קיפל את הנייר ומסרו לעני. הלה שמח שמחה גדולה ובטח בברכת הצדיק שתפעל בשמים ויזכה לישועה לה הוא מחכה זמן רב. ניגש בדמעות שליש אל הכותל המערבי והניח את הפתק בין אבניו, וקיים בשלמות את דברי הרב והוסיף להתפלל בכוונה שיענה ה' בקשתו.
לא הרחק ממנו עמד יהודי הדור זקן וראה את העני מתפלל בתמימות מיוחדת, ומבקש מאת ה' שיקבל את הכתוב בפתק הזה תוך שהוא מציין שאת הפתק כתוב רבינו ה'אור החיים' הקדוש. לאחר דקות נשבה הרוח והפילה את הפתק לרצפה, והסתקרן לראות מה כתוב בו.
לאחר שנטל את הפתק בידו ופתח אותו לא נמצאו בו כל צירופי שמות קודש או סודות אל פי תורת הסוד אלא רק תפילה פשוטה וזכה: "לכבוד השכינה, אחותי, רעייתי, יונתי, תמתי. אבקשך ברחמים להשפיע פרנסה טובה לפלוני בן פלוני. חיים בן עטר".
כשהתפרסם דבר הפתק הבינו כולם ואיך ה'אור החיים' הקדוש זיע"א פונה לשכינה הקדושה כפי שפונה איש אל רעהו, ובשמים עושים רצונו וממלאים אחר בקשתו בבחינת "צדיק גוזר והקב"ה מקיים", ואכן היהודי עלה לגדולה ונתעשר בעושר גדול.
