באמצע לימודו, האם מותר להשאיר את הספר פתוח?
אמרו בגמרא (מסכת סופרים פ"ג הי"ד): "כותבי ספרים תפילין ומזוזות לא התירו להם להפך יריעה על פניה, אלא פורס עליה את הבגד". ומבואר שיש צורך להשאיר את היריעה פתוחה כדי שיתייבש הדיו, ולא ידבק עליה אבק. ואם יהפכו אותה יש בכך ביזיון לספר, ולכן יש לפרוס עליה בגד או מטפחת.
וכך כתבו הרמב"ם (פ"א מהל' תפילין הי"ז), ומרן השלחן ערוך (יו"ד סי' רעז). וכמבואר ברמ"א (יו"ד סי' רפב ס"ה) שאסור להניח ספר הפוך על פניו משום ביזוי ספרי הקודש.
ועוד אמרו (עירובין צח ע"א) "היה קורא בראש הגג ונתגלגל הספר מידו וכו' הופכו על הכתב", והקשו והרי הוא מתבזה? והשיבו: שאי אפשר אחרת, ואם ישאירו אותו כך יתבזה יותר (רש"י פירש שאין לו בגד לכסות את הכתב, והתוס' פירשו שאי אפשר לכסות את הכתב בבגד שאסור להוציא את הבגד מרשות היחיד לרשות הרבים).
אולם בירושלמי (מגילה פ"א ה"ט) מובא שכאשר אין לו מטפחת לכסותו, יכול להפוך את הספר על הכתב, כדי שלא יתבזה.
וכתב הב"ח (שם) "ומכאן יש ללמוד, שלא ילך אדם לחוץ ויניח הספר פתוח אם אין עליו מפה, ודין זה לא רק בספר תורה, אלא הוא הדין לשאר ספרים". וכתב הש"ך (שם סק"א): "וידוע לחכמי האמת, שיש מלאך אחד הנקרא ש"ד, והוא שומר דפים, על מי שמניח ספר פתוח ויוצא, שמשכח תלמודו". ודע שיש אוסרים להשאיר את הספר פתוח אפילו לזמן מועט (כה"ח ר"ח פלאג'י סי' כ אות יא, שו"ת ישכיל עבדי ח"ה יו"ד סי' נו, וע"ע בערוך השלחן ס"ב).
והוסיף מרן החיד"א זצ"ל (בשיורי ברכה שם סק"ה) בשם הרד"ק, שהרבה אין נזהרים בזה. וכשקוראים להם לעלות לספר תורה, או כשמפסיקים במילי דעלמא, הופכים את הספר על פניו, והם עתידים ליתן על כך את הדין, ולמוכיחים ינעם.
להלכה ולמעשה, אין להפוך ספר על פניו, ויתירה מזו יש בכך ביזיון לספר, ולכן יכסה אותו במפה ואל ישאיר אותו פתוח שקשה לשכחה, ואפילו בכך לזמן מועט.
באמצע לימודו האם מותר – עוד הלכות
