כולנו מצפים ומייחלים לראות את בניין בית המקדש עומד על תילו, זהו הבית הקדוש ביותר בעולם שבו מתקרבים ותחברים לבורא עולם על ידי הבאת קרבנות.
חכמי ישראל בכל הדורות הרבו בתפילה ובתחנונים לזכות לראות את בית המקדש, כזה היה רבינו הגאון רבי אליהו מווילנא זצ"ל וכפי שסיפר הגאון רבי ראובן אלבז שליט"א ראש ישיבת 'אור החיים' בירושלים. הגר"א חי לפני כמאתיים וחמישים שנה, פשוט קודש קודשים, גאון עצום ובקי בכל חדרי התורה בנגלה ובנסתר וענק הרוח והידע גם בכל חכמות העולם, מתמטיקה זואולוגיה, אסטרולוגיה ועוד. את הכל הוא ידע.
כששאלוהו פפעם אחת כיצד יודע את כל החכמה הזאת, השיב ששאב את הכל מהתורה הקדושה: "הפרט הזה כתוב בזוהר הקדוש, והפרט הזה כתוב בתורה על ידי חיבור וצירוף המילים והאותיות, שאל אחד התלמידים ואמר: בתפילה אנו מבקשים ומתחננים 'וְתֶחֱזֶינָה עֵינֵינוּ בְּשׁוּבְךָ לְצִיּוֹן בְּרַחֲמִים, וְתִבְנֶה יְרוּשָׁלַיִם עִיר הַקֹּדֶשׁ, בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ'. מה יש בבית המקדש הזה, שאנו כל כך כוספים אליו ומשתוקקים לראותו ולהיותו בתוכו?
השיב לו הגר"א במתק שפתיים, ואמר: הנך יודע עד כמה אני עמל בתורה הקדושה ובעבודת ה' יתברך, כידוע הגר"א היה מנדד שינה מעיניו באופן יוצא מגדר הרגיל, והיה ישן בסך הכל שעתיים ביממה, כשהן מחולקות לחצי שעה בכל כמה שעות, ואת שאר היום היה משקיע בכל כוחו בלימוד התורה הקדושה ומסירתה לתלמידים ובעבודת התפילה. אך דע לך, שאני מוכן לתת את כל שכר העולם הבא שלי תמורת רגע אחד להיות בבית המקדש. וזאת מפני שברגע אחד שנמצא אדם בבית המקדש הוא יכול להשיג את מה שמשיג במשך שבעים שנה של עמל יגיע ודביקות בה' יתברך, הוא זוכה באותו רגע להגיע להכרה האמתית ולאמונה הצרופה שכל לבו מתמלא ומתרגש ממנה, וכל רצונו ומאודו נהפך להיות דביקות ה'.
