כיצד נכון לנהוג בתפילות ראש השנה? והאם מותר לבכות בראש השנה?
מתפללים תפילות ראש השנה בכוונה גדולה ובהכנעה (מרן החיד"א בספר עבודת הקודש מו"ב אות רנ). ובכל התפילות יתפלל בנעימה קדושה ובשמחה רבה, שאנו נושאים עינינו לאבינו שבשמים שיכתבנו ויחתמנו לחיים טובים. ואין להתוודות בראש השנה ולעורר עצמו לבכי, אולם רשאי להתוודות בלבו ולחשוב שהוא עוזב את החטא ושב בתשובה, וכבר היה אומר רבינו האר"י ז"ל כי מי שאינו בוכה בימים אלה הוא סימן שאין נשמתו שלימה והגונה, ומי שנופלת עליו בכיה רבה בתפילתו, סימן שנידון באותה שעה למעלה וטוב שיעביר הדמעות על מצחו לניקוי העוונות החקוקים במצחו (שער הכוונות דף צ ע"א, מל"ח סי' יג אות י, בא"ח פר' וילך הי"ח, כה"ח סי' תקפב אות ס), אך הגר"א מוילנא (מעשה רב סי' רז) הורה שאין לבכות בתפילות ראש השנה שהרי כתוב בפסוק בנחמיה "היום קדוש לה' אלוקיכם אל תתאבלו ואל תבכו", והקפיד מאוד על השליח ציבור שיאמר הקדיש בניגון לכבוד יום טוב.
ומעתה באנו לידי מחלוקת הפוסקים והי הדרך בה ינהג האדם? מרן פאר הדור רבינו עובדיה יוסף זצ"ל כתב ליישב את הדברים בשו"ת יביע אומר (ח"א חאו"ח סי' לו, ח"ט חאו"ח סי' נא) שאין מחלוקת בין האר"י ז"ל והגר"א, שלכל הדעות אין לאדם להביא את עצמו לידי בכי ועצבות כי קדוש היום לאלוקינו, אולם אם מתפלל אל ה' בדבקות בקדושה וטהרה ותוך כדי תפילתו התעורר לבכי וירודות דמעות בעיניו, אין בכך כל איסור ומניעה (ועיין בחזו"ע ימים נוראים עמ' פז-פט בהערה, שו"ת יחו"ד ח"ב סי' סט).
ומה שהיה רבינו האר"י ז"ל בוכה בתפילתו שהיה עמוד העולם בקבלה אלוקית, שר בית הזוהר, וכל רז לא אניס ליה, ועשה כן מרוב דבקותו בה' ובכוונות קדושות, וכן הגין לכל אדם שמחמת תפילתו בדבקות וברגש זולגות מעיניו דמעות, אבל אין להביא את עצמו לידי בכי שיום שמחה הוא לישראל.
להלכה ולמעשה, יש להתפלל בראש השנה בשמחה ובכוונה גדולה ובניגון, ואין נכון לגרום לעצמו לבוא לידי בכות בכי, אולם אם תוך כדי תפילתו בדבקות בה' יתברך בא לידי בכי, אין כל איסור בדבר.
כיצד נכון לנהוג בתפילות ראש השנה? והאם מותר לבכות בראש השנה? – עוד מאמרים בנושא אלול
