מי חייב לצום בתענית י"ז בתמוז?
החייבים בתענית – הכל חייבים להתענות בתענית שבעה עשר בתמוז, אנשים ונשים מפני דברים הרעים שאירעו בהם ואסור לפרוץ גדר (שו"ע סי' תקנ ס"א), ואפילו תלמידי חכמים ומלמדי תינוקות חייבים בתענית זו ואין לפוטרם מהתענית משום שימעטו ממלאכת שמים (חזו"ע ד' תעניות עמ' מג, הליכות שלמה ימים נוראים עמ' מא), ואין צריך לומר הפועלים והפקידים והשכירים שכולם חייבים להתענות (חזו"ע שם).
בעלי הברית – שהם אבי הבן המוהל והסנדק, חייבים להתענות בתענית שבעה עשר בתמוז ואסור להם לפרוש מן הציבור, ואם התענית חלה בשבת שנדחית ליום ראשון, אין צריכים להשלים התענית ומתענים עד לאחר מנחה גדולה ורשאים לאכול ולשתות (מ"ב סי' תקנט ס"ק לה, כה"ח אות סח, חזו"ע ד' תעניות עמ' מו), ויש מקילים בתענית דחויה שנערכת הברית קודם חצות היום שבעלי הברית אוכלים ושותים מיד לאחר הברית (שו"ת אור לציון ח"ג פכ"ט ה"ט, ובשו"ת שמש ומגן ח"ב ס"ס סח כתב להתיר לאכול רק לאחר המילה, ואף אם היא מתאחרת עד שעה מאוחרת), ובעלי הברית שמתענים ולא משלימים תעניתם, לא יעלו לספר תורה בקריאת פרשת ויחל (שו"ת קרית חנה דוד רקמן ח"ב סי' עה, חזו"ע ד' תעניות עמ' נז בהערה).
חתן וכלה – חתן וכלה בתוך שבעת ימי חופתם חייבים להתענות בתענית שבעה עשר בתמוז, ואסור להם לפרוש מן הציבור, שרגל של יחיד נדחה מפני אבלות של רבים (ביה"ל סי' תקמט ד"ה חייבים בשם הריטב"א תענית ל: ד"ה חתן שנאמר "אם לא אעלה את ירושלים על ראש שמחתי", כה"ח סי' תקנ אות ט), ויש הפוטרים את החתן והכלה מתענית שחלה בתוך שבעת ימי חופתם (שעה"צ סי' תרפו ס"ק טז בשם הגר"א, בא"ח פר' שופטים הי"ז), והעיקר להלכה שחייבים להתענות, ובתענית שחלה בשבת ונדחית ליום ראשון מתענים עד מנחה גדולה ולאחריה רשאים לאכול ולשתות (מ"ב סי' תקנט ס"ק לה, כה"ח אות סח, חזו"ע ד' תעניות עמ' מו).
חומרה יתירה – תענית שבעה עשר בתמוז שחלה בשבת ונדחית ליום ראשון, שבעלי הברית אבי הבן המוהל והסנדק וכן חתן וכלה בשבעת ימי חופתם, מתענים עד מנחה גדולה ולאחר מכן אוכלים ושותים, אינם רשאים להחמיר על עצמם שלא לאכול שהוא יום טוב שלהם (שו"ת בית דוד סי' שמז דף פז ע"א, חזו"ע ד' תעניות עמ' שצו בהערה), ואף שיש אומרים שרשאים להחמיר על עצמם ולא יאכלו וישתו עד הלילה (שו"ת אור לציון ח"ג פכ"ט ה"ט), אין להחמיר בזה, שיש אומרים שחייבים הם לאכול מן הדין ונמצא שהיא חומרה הבאה לידי קולא, וכל דין שאתה דן תחלתו להחמיר וסופו להקל אינו דין (כמבואר ברמ"א אה"ע סי' סג, וכ"מ בבא"ח פר' שופטים הי"ז).
סליחות – ברית מילה המתקיימת בבית הכנסת בתענית שבעה עשר בתמוז, וכן אם נמצאים שם בעלי הברית שהם אבי הבן המוהל והסנדק, או חתן בתוך שבעת ימי חופתו, אומרים הסליחות והתחנונים של התענית כמו אנשי אמונה, תמהנו מרעות וכו', וכן אומרים וידוי אבל אין נופלים על פניהם ולא אומרים מזמור "לדוד אליך" וכן "והוא רחום" (חזו"ע ד' תעניות עמ' קיח), אבל בעלי הברית והחתן לא יאמרו הסליחות והתחנונים (מרן החיד"א בקשר גודל סי' יט אות כד, חס"ל סי' קלא אות טו), וחייבים לשמוע פרשת ויחל שהיא תקנת חכמים ביום התענית (שו"ת בית דוד ס"ס שמז, כה"ח סי' קלא אות צ, חזו"ע שם).
פדיון הבן – פדיון הבן שחל יום השלושים ואחד ביום תענית שבעה עשר בתמוז, יתפללו מנחה קודם השקיעה, ולאחר מכן יתפללו ערבית ויעשו סעודה (ש"ך יו"ד סי' שה ס"ק יב, ברכ"י ס"ק טז, מג"א סי' תקסח סק"י, מ"ב סק"כ, מרן הגרע"י בתשובה כ"י הודפסה בירחון אור תורה אלול תשע"ב עמ' תתפז סי' קסו אות ו).
ילדים קטנים – חיוב הקטנים בתענית, רק כשהגיעו לגיל מצות, ולכן ילד בן י"ג שנה ויום אחד, וילדה בת י"ב שנה ויום אחד חייבים להתענות (ח"א כלל קלג ס"ו, ביה"ל סי' תקנ ד"ה הכל, כה"ח אות א), אבל קטנים פחות מגיל מצות פטורים לגמרי מהתענית שאין מצות חינוך בתענית שחיובה מדרבנן (ברכ"י סי' תקמט סק"א, א"ר סי' תקמט סק"ז, מ"ב סי' תקנ סק"ה), ואף שיש מצריכים לחנך ילדים קטנים בתענית שעות שאין בזה סכנה (כה"ח סי' תקנד אות כג), להלכה אין להחמיר בזה כלל וצריך להאכילם כרגיל (חזו"ע ד' תעניות עמ' סו וטעמו שהרמב"ם פ"ה מהל' תעניות ה"א כתב שטעם התענית לעורר הלבבות ולחזור בתשובה ממעשינו הרעים, וזה אין שייך בקטן), מכל מקום לא יאכילו אותם ממתקים ותענוגים (שו"ע סי' תקנד ס"ה, תשובת הרמ"ע מפאנו סי' קיא, מ"ב סי' תקנ סק"ה), ובפרט בזמן הזה שירדה חולשה לעולם וטבע הילדים להיות חלשים שאין להחמיר בזה.
תענית דחויה – תענית שבעה עשר בתמוז שחלה בשבת ונדחית ליום ראשון, ונעשה הקטן בר מצוה החייב במצות ביום התענית הדחוי, אם הוא בריא טוב שהתענה, אולם אם הוא חלש די לו להתענות תענית שעות (חזו"ע ד' תעניות עמ' סח משום שבשו"ת אבני נזר סי' תכו פטר אותו מלהתענות לגמרי, שבשעת חיוב היה עדיין קטן, ועוד שלא מצינו דין חינוך בתענית דרבנן, ובכלל פסק מרן בשו"ע סי' תרטז ס"ב שבן י"ג שלא הביא ב' שערות הרי הוא קטן, ואף שאינו ודאי יש מציאות כזו, ולכן אם הוא חלש די לו בתענית שעות).
מעוברת – מעוברת פטורה מלהתענות בתענית שבעה עשר בתמוז, אולם לא תאכל לשם תענוג אלא כדי קיום הולד (רמב"ם פ"ה מהלכות תעניות ה"י, שו"ע סי' תקנד ס"ה), והגדרת מעוברת הוא משהוכר עוברה דהיינו משלושה חודשים, ואם מרגשת חולשה וסובלת מהקאות אפילו קודם ארבעים יום יש להקל לפוטרה מן התענית (מ"ב סי' תקנ סק"ג, כה"ח אות ה, שו"ת אור לציון ח"ג פכ"ה ה"ז בביאורים ד"ה ובגדר), ואפילו אם רוצות להחמיר על עצמן להתענות, אסור להן להחמיר משום שמחלישות את עצמן ואת הולד שבמעיהן או את התינוק היונק (ב"י סי' תקעה בשם התשב"ץ סי' תכח, תורת חיים סופר סי' תקנ סק"ב), ויש למחות בידן שאסור להחמיר ולהתענות שהן מחלישות את עצמן ואת העובר שבמעיהן, ושב ואל תעשה עדיף (חזו"ע ד' תעניות עמ' נח בהערה, שו"ת יחו"ד ח"א סי' לה).
הוראת רופא – מעוברת בתחילת ימי הריונה שהיא בתוך ארבעים יום ומרגישה חולשה יתירה שפטורה מהתענית, אינה צריכה להיוועץ עם רופא מומחה, ואפילו אם רופא שאינו מומחה אומר שהיא מעוברת או שעשתה בדיקת הריון הרי זו פטורה מהתענית (שו"ת מקור נאמן סי' תקיב), והוא הדין אם הוכר עוברה על ידי שיקוף במכשיר אולטרא סאונד אף קודם שעברו שלושה חודשים להריונה (שו"ת אור לציון ח"ג פכ"ט ה"ב).
לידה – יולדת בתוך שלושים יום ללידתה או מפלת שהפילה עוברה אחר ארבעים יום, פטורה מן התענית (שו"ע סי' תקנד ס"ה, שד"ח מערכת ג אות א ד"ה ודע, ביה"ל סי' תריז ד"ה יולדת, חזו"ע ד' תעניות עמ' נט בהערה ובעמ' קכ), ואף לאחר שלושים יום אם מרגישה חולשה מחמת הלידה פטורה מלהתענות (מח"ב קונטרס אחרון סי' תקנד סק"ב, כה"ח אות כח), וכן מפלת לאחר שלושים יום מההפלה אם מרגישה חולשה ויש לה בעיות רפואיות פטורה מלהתענות (שו"ת אור לציון ח"ג פכ"ה ה"ז בביאורים).
ניתוח קיסרי – היולדת בניתוח קיסרי דינה כיולדת ופטורה מתענית שבעה עשר בתמוז כל שלושים יום ללידתה, ולאחר שלושים יום הכל תלוי במצב בריאותה כנזכר לעיל (שו"ת אור לציון ח"ג פכ"ט ה"ד בביאורים).
טעימה מהיין – ברית מילה המתקיימת תענית ציבור, ובכלל זה בתענית י"ז בתמוז, היולדת בתוך שלושים ללידתה פטורה מהתענית, וכאשר מברכים על היין "בורא פרי הגפן" וברכת "אשר קידש ידידי מבטן", יתנו ליולדת לטעום מן היין ועליה לשמוע כל הברכות ולכוין לצאת ידי חובה, ותזהר שלא לדבר ולהפסיק בין הברכה לטעימת היין (מרן בב"י סי' תקנט, וכן נראה בשו"ע סי' תקנד ס"ו, ולענין תשעה באב יש סתירה דבריו בשו"ע יו"ד סי' רסה ס"ד כתב שלא תטעם מהיין, ובשו"ע סי' תקנט ס"ז כתב שאם היולדת נמצאת בברית תטעם מהיין), ובברית מילה המתקיימת ביום הכפורים יש נוהגים שלא לברך על כוס יין, ויש נוהגים לברך על היין ונותנים לתינוק שהגיע לחינוך לשתות מהיין, ואין הכרע בדבר ונהרא ונהרא ופשטיה (בסי' תקנט יש סתירה בדברי מרן בין דבריו בב"י לשו"ע ס"ז, ועיין בחזו"ע ד' תעניות עמ' קכ-קכד).
מינקת – אישה מניקה פטורה מתענית שבעה עשר בתמוז (שו"ע סי' תקנד ס"ה, וכתב המטה יהודה סק"ג שאפילו אם אינן מצטערות פטורות), ואסור לה להחמיר על עצמה ולהתענות (ב"י סי' תקעה בשם התשב"ץ סי' תכח, תורת חיים סופר סי' תקנ סק"ב), ואם פסקה מלהניק והיא בתוך כ"ד חודש ללידתה, יש אומרים שחייבת להתענות (שו"ת אור לציון ח"ג פכ"ה ה"ז, הגרי"ש אלישיב הובא בהלכות ומנהגי בה"מ פ"ב הערה 12), ויש אומרים שפטורה מלהתענות (כמבואר בגמ' נידה ט. שכל כ"ד חודש ללידתה אבריה מתפרקין ואין נפשה חוזרת עליה עד כ"ד חודש, וכ"כ המהרש"ם בדעת תורה, ובספר אבן ישראל פישר סי' סב אות ח), אולם יש להורות שאם היא בריאה ומרגישה בעצמה שיכולה להתענות ולהשלים, תתענה, אבל אם מרגישה חולשה ומצטערת להתענות, פטורה מן התענית ודי לה להתענות תענית שעות (הרמ"א סי' תקנ ס"א פוטר אותה מלהתענות כשמצטערת הרבה, וכ"כ המ"ב סק"ב, חזו"ע ד' תעניות עמ' סב, הגר"מ מאזוז בספר סנסן ליאיר סי' ה עמ' קפז).
חולה וזקן – חולה שאין בו סכנה, פטור מלהתענות שבמקום חולי לא גזרו חכמים (שו"ע סי' תקנד ס"ו, מ"ב ס"ק יא), ותענית שבעה עשר בתמוז שחלה בשבת ונדחית ליום ראשון, אפילו במקום מקצת חולי פטור מן התענית (ביה"ל סי' תקנט ד"ה אינו משלים, כה"ח אות עה), וכן חולה שאין בו סכנה שנתרפא ועודנו חלש, וחושש שאם יצום יחזור לחוליו, פטור מן התענית ויאכל כרגיל (מח"ב קונטרס אחרון סי' תקנד סק"ו, כה"ח אות לא), וזקן תשוש כח שאם יתענה יצטער, והרופא אומר שלא יתענה משום שהתענית תזיק לו, רשאי לאכול ואפילו שאין שם חשש סכנה כלל (רו"ח פלאג'י סי' תקנ סק"א, כה"ח אות ו, חזו"ע ד' תעניות עמ' סה), ואינו צריך לעשות התרה (מח"ב סי' תקנ סק"א בשם שו"ת זרע אמת חאו"ח סי' עה), וכן מי שחלה ונאלץ לאכול בתענית שבעה עשר בתמוז, ובדעתו שכאשר יבריא יחזור להתענות ככל ישראל, מאחר ואין בדעתו לבטל ממנו חובת התענית, אין צריך התרה כלל (שו"ת שבה"ל ח"ב סי' לא אות ב, חזו"ע שם עמ' סו בהערה).
אדם חלש – מי שהוא חלוש בטבעו יותר משאר בני אדם, נחשב כחולה ורשאי לאכול בתענית (שו"ת אגרות משה ח"ד סי' קיד, וראה בחזו"ע ד' תעניות עמ' סה בהערה).
כאבי עינים – הסובל מכאבי עינים פטור מן התענית, וכל מקרה לגופו והכל לפי הענין (ביה"ל סי' תקנ ד"ה מיהו, מהרש"ם בדעת תורה סי' תקמט סק"ב), ובתענית דחויה יש להקל שלא יתענה (שד"ח פאת השדה מערכת בין המצרים סי' א אות יג שהיא קלה יותר מתענית אסתר).
ארוחת בוקר – כל אותם הפטורים מהתענית [יולדת, מעוברת, מניקה, חולה שאין בו סכנה] אינם צריכים להתענות תענית שעות, ורשאים לאכול אף בשעות הבוקר כרגיל, רק שלא יאכלו אלא כדי קיומם (שו"ת אבני נזר חאו"ח סי' תקמ, חזו"ע ד' תעניות עמ' נט).
השלמה – כל הפטורים מהתענית כנזכר לעיל, אינם צריכים לפרוע התענית ולהתענות ביום אחר (ביה"ל סי' תקנ ד"ה אין להתענות, כה"ח אות ד, שו"ת יחוה דעת ח"א סי' לה).
מי חייב לצום בתענית י"ז בתמוז? – עוד מאמרים בנושא י״ז בתמוז
