על מה מברכים "עצי בשמים" ועל מה "עשבי בשמים"?
ישנם שני תנאים על איזה מין עץ שיש בו ריח טוב מברך "בורא עצי בשמים".
א. שיש לו גזע קשה ועליו יוצאים מהגזע ולא מהשורשים היוצא מהאדמה.
ב. הוא מתקיים משנה לשנה ואינו עונתי.
ווכן להיפך, על מין עשב שיש בו ריח טוב, אך אינו מתקיים משנה לשנה, בין אם היה גזעו קשה ובין אם היה רך, ברכתו "בורא עשבי בשמים".
וכן על פרי הראוי לאכילה ויוצא ממנו ריח טוב, מברך "הנותן ריח טוב בפירות", ודוקא אם כוונתו גם להריח בו וגם לאכול ממנו, אבל אם בכוונתו רק לאכול ממנו, לא יברך.
ועל בושם סנטטי שאין גידולו מן הארץ מברך "בורא מיני בשמים".
ואם מסופק מה לברך על העלים שלפניו "עצי בשמים" או "עשבי בשמים", וכן כאשר מספוק בברכת "הנותן ריח טוב בפירות", יברך "בורא מיני בשמים".
מקורות
הנה בגמ' (ברכות מג:) אמרו, מנין שמברכים על הריח, שנאמר: "כל הנשמה תהלל יה", איזהו דבר שהנשמה נהנית ממנו ואין הגוף נהנה ממנו, הוי אומר זה הריח.
וכן פסק מרן השלחן ערוך (סי' רטז ס"א) אסור ליהנות מריח טוב עד שיברך עליו תחילה.
וכתבו האחרונים (בן איש חי ש"א פרשת ואתחנן ס"ב, חזון עובדיה ברכות עמ' שח), שאם מסופק אם יש ריח טוב בעלה שבידיו, או שהוא מסופק אם הוא מריח, רשאי להריח ממנו מעט קודם שיברך כדי שלא תהיה ברכתו לבטלה, ואם נמצא בו ריח טוב, יברך ויחזור ויריח בו.
ומה שכתבנו שעל דבר שאין גידולו מן הארץ כגון: בושם סינטטי, מברך "בורא מיני בשמים", כן כתב מרן פאר הדור רבינו עובדיה יוסף זצ"ל בספרו חזון עובדיה ברכות עמ' שיג), וכן כתב בנו הגר"ד יוסף בספר הלכה ברורה (חי"א עמ' עג).
ומכל מקום בדיעבד אם בירך "בורא מיני בשמים" על מין עץ או עשב או פרי הראוי לאכילה, יצא ואינו חוזר ומברך.
ומה שכתבנו במקום ספק יברך "מיני בשמים" כן כתבו מרן שלחן ערוך (סי' רטז ס"ב), והרמ"א (שם ס"י).
וכמו כן אם טעה ובירך על ריח טוב "שהכל נהיה בדברו" יצא, ואין צריך לחזור ולברך (חזון עובדיה ברכות עמ' שטז).
אין לברך "שהחיינו" על ריח טוב המתחדש משנה לשנה, ומריח בו לראשונה (מחזיק ברכה סק"ג, משנה ברורה סי' רכה ס"ק ט"ז, כף החיים סי' רטז אות יא).
על מה מברכים "עצי בשמים" ועל מה "עשבי בשמים"? – עוד הלכות
