לפני ראש השנה, מדוע קוראים קללות שבפרשת כי תבוא ?
עזרא תיקן להם לישראל שתהא קריאת התוכחה שבפרשת כי תבוא נקראת לעולם לפני ראש השנה, משום שתכלה שנה וקללותיה (מגילה לא:, רמב"ם פי"ג מהל' תפילה ה"ב), ומפסיקים בין פרשת נצבים וילך לראש השנה שלא יזכרו הקללות קודם יום הדין ויהיה פתחון פה לשטן לקטרג ח"ו (תוס' שם ד"ה קללות, שו"ע סי' תכח ס""ו, ביה"ל ד"ה לעולם קורין). ויש מקומות שנהגו שהחכם עולה לקריאה זו ויש שהקפידו שלא להעלותו, ונוהגים לקרוא פרשת הקללות בקול נמוך יותר מקריאת התורה הרגילה, וצריך להיזהר להשמיע הקריאה לכל הציבור שבבית הכנסת (כנה"ג בהגהות ב"י סי' תכח הוב"ד במג"א סק"ח, פר"ח סי' תכח סק"ח, כה"ח אות לח, ובשער הכוונות דף עג ע"ג כתב שהאר"י נהג לעלות לפרשה זו ולקרוא בקול רם), ואם קראוהו לעלות לתורה צריך לעלות ולא יארע לו שום דבר רע, שכיון שעולה לכבוד התורה, שומר מצוה לא ידע דבר רע (מ"ב ס"ק יז, כה"ח סי' נג אות פח).
ונהגו שקודם קריאת פרשת הקללות אומר הפסוק "מוסר ה' בני אל תמאס ואל תקץ בתוכחתו", ופסוק "כי את אשר יאהב ה' יוכיח וכאב את בן ירצה" (משלי ג, יא-יב), ויש שנוהגים לאומרם אחר הקריאה ומברכים את כל הקהל ומסיימים בפסוק "כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך כי אני ה' רופאך" (מג"א סי' תכח סק"ח, כה"ח אות לו, נוהג בחכמה עמ' רלח).
לפני ראש השנה, מדוע קוראים קללות שבפרשת כי תבוא ? – עוד מאמרים בנושא חודש אלול
