התפללתי בטעות בלי כיפה יצאתי ידי חובה?
הנה מובא במסכת סופרים (פי"ד מט"ו) בשם יש אומרים, שמי שראשו מגולה, אסור להוציא הזכרת שם שמים מפיו. וכן פסק מרן השו"ע (סי' צא ס"ג) שאסור להוציא הזכרה מפיו בראש מגולה. [וזהו כדבריו בב"י בשם רבינו ירוחם, וסיים והכי
נקטינן]. וכן כתב בשנית (שו"ע סי' רו ס"ג) שאסור להוציא כל ברכה מפיו בגילוי ראש. וכן דעת מרן החיד"א בספר טוב עין (סי' יח אות לט) שאסור לברך בגילוי ראש וכל שכן להתפלל.
ופשוט שלכתחילה חיוב גמור הוא שלא לברך ולהוציא מפיו שם שמים בגילוי ראש. אך לענין דיעבד, כאשר התפלל ללא
כיפה ובראש מגולה והרגיש בדבר רק לאחר שסיים תפילתו, נראה שיצא ידי חובה ואינו צריך לחזור ולהתפלל בשנית.
וכן כתב להוכיח במישור מרן פאר הדור רבינו עובדיה יוסף זצ"ל בשו"ת יביע אומר (ח"ו סי' טו אות ו), מדברי הרמב"ם (פ"ה מהלכות תפילה ה"ה) שמנה שמונה דברים שיש להקפיד עליהם קודם שיתפלל, ואחד מהם הוא: "שלא יעמוד להתפלל בראש מגולה". וסיים דבריו: "ואם עבר ולא עשאם או שהיה דחוק או אנוס אין מעכבים".
אולם בשו"ת אגרות משה (חאו"ח סי' מ אות יד) כתב שלא יצא ידי חובת תפילה, והוסיף שהעושה כן עובר גם משום חוקות הגויים שמנהגם להתפלל ללא כיפה. אלא שמרן הרב עובדיה השיב על דבריו, שאינו עושה כן בכוונה תחילה אלא כיפתו נפלה ללא שימת לב, ולכן הכריע שהעיקר להלכה ולמעשה שיצא ידי חובת תפילה, ואין צריך לחזור ולהתפלל בשנית.
וכן כתב הגאון רבי בן ציון אבא שאול זצ"ל בשו"ת אור לציון (ח"ב פ"ז תשובה יג בהערה), וכן עיקר להלכה ולמעשה שבדיעבד אם התפלל ללא כיפה לראשו יצא ידי חובה, ואין צריך לחזור להתפלל.
התפללתי בטעות בלי כיפה יצאתי ידי חובה? – עוד הלכות
