בזכות מצוות ציצית
ימי מלחמה לא פשוטים עוברים עלינו, עם ישראל כולו מתלכד ומתאחד באחדות גדולה, חשים אנו שנתקיים בנו הפסוק 'אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ יַעְזֹרוּ וּלְאָחִיו יֹאמַר חֲזָק', ללא ספק כוחנו באחדותנו.
ה' מרחם עלינו כרחם אב על בנים, אל מול החושך הנורא ניצב אור גדול המבהיק למרחוק, ניסים רבים מתפרסמים בימים אלו מתוכם נראה לעיני כל השגחה פרטית גדולה וניסים גדולים אשר מנעו אסון גדול יותר ח"ו וכבר מובטחים אנו – 'כִּי לֹא יִטֹּשׁ ה' עַמּוֹ וְנַחֲלָתוֹ לֹא יַעֲזֹב'.
אחד מהסיפורים המחזקים ביותר על מצוות ציצית אשר מגינה על האדם הלובש ציצית בשעת 'עידנא דריתחא' (מנחות מא.). אחד הקצינים שנלחמו בגבורה בסיעתא דשמיא נגד אוייבנו האכזרים והארורים הוא סא"ל גיא מדר הי"ו תושב הישוב כרמי קטיף המשרת בקבע, בשבת והחג 'שמחת תורה' הוא התארח יחד עם משפחתו בבית סבתו בעיר בקריית גת.
בבוקר יום השבת בשעת בוקר מוקדמת נודע לו על מטחים כבדים לעבר יישובי הדרום ועוטף עזה, לצערנו תושבי הדרום הורגלו בכך אלא שהפעם מחבלים ארורים ימ"ש חדרו למספר ישובים והחל במסע הרציחה שלהם ה' ירחם. באותה שעה גיא לא הוקפץ להגיע לבסיס הצבאי, אך הוא החליט כי עליו להשתתף בקרבות האש ולהגן על יהודים רבים במסירות נפש.
הוא לקח עימו את אקדחו האישי ובהיותו לבוש בבגדים אזרחיים הוא עשה דרכו ברכבו האישי לבסיס הצבאי בו הוא משרת, אלא שתוך כדי הנסיעה הוא מתעדכן בגודל האסון ומקבל דיווח על כך שהייתה חדירת מחבלים בקיבוץ רעים, ובמקום ישנם פצועים והרוגים רבים .מרחק הנסיעה לא היה גדול והוא שינה את מסלול נסיעתו לכיוון קיבוץ רעים.
הוא הגיע לקיבוץ ולא היה זקוק לזמן רב כדי להבין מה עליו לעשות והא חתר למגע עם המחבלים הארורים ובסיעתא דשמיא חיסל חמישה מהם שהיו רכובים על אופנועים וירו לכל עבר, כדי להמשיך בלחימה הוא הצטרף לשוטר שהיה בניידת המשטרתית הסמוכה והחלו בנסיעה, לפתע הגיחו לעברם מחבלים נוספים שפתחו באש כבדה הניידת נעצרה מחמת הקליעים הרבים ושניהם נפצעו מהירי ברגליהם. כל אותה העת הירי לעברם לא פסק והדימום ברגלו רק הלך והתעצם והתחיל לתת אותותיו. השוטר וגיא יצאו מחוץ לניידת והחלו להתגלגל ולזחול כשכדורים שורקים מעל ראשיהם. בחסדי שמים הם הצליחו להגיע לצד השני של הכביש ונשכבו שם במשך שעתיים תוך שהוא עושה לעצמו חוסם עורקים לעצור את הדימום, כשמסביבו כעשרים מחבלים ארורים הרוגים.
כשהחיילים החלו לסרוק את המקום והגיעו למקום בו שכבו, מאחר וגיא היה לבוש בלבוש אזרחי ולידו היה אקדח הם היו בטוחים שהוא מחבל. הוא ניסה לצעוק להם שהוא יהודי, אך קולו היה חלש מאוד והם לא שמעו אותו. ואז אירע הנס הגדול כשהחיילים התקרבו אליו כשהם מכוונים את הנשק לעבר כל האנשים ששכבו בשטח, אחד החיילים הבחין לפתע בציציות המבצבצות שעל גופו וצעק לחבריו: 'לא לירות, לא לירות יש לו ציצית!'. וכך בזכות מצוות ציצית ניצלו חייו של גיא מדר הי"ו, והוא פונה לבית החולים בלינסון לטיפול רפואי שם עבר ניתוח שעבר בהצלחה, בחסדי ה' יתברך.
