מי היה הגאון הקדוש רבי יצחק אבוחצירא זצ"ל? מיוחד לכבוד יום ההילולא י"ד בשבט יום רביעי

מי היה הגאון הקדוש רבי יצחק אבוחצירא זצ"ל? מיוחד לכבוד יום ההילולא י"ד בשבט יום ראשון

היום י"ד בשבט יום פטירתו של הגאון הקדוש רבי יצחק אבוחצירא זצ"ל בנו הצעיר של מרנא רבי יעקב אבוחצירא זיע"א, ודודו של סדינא בבא סאלי זצ"ל.

רבינו הקדוש נולד בעיר ריסאני בשנת ה'תר"ך ונקרא שמו בישראל יצחק על שם רבינו האר"י הקדוש זיע"א. רבינו התגורר בעיר הולדתו ריסאני, בה למד את תורת הנגלה והנסתר בישיבת אביו יחד עם חכמי משפחתו, ביניהם אחייניו הגאונים הקדושים בני אחיו רבי מסעוד רבי דוד אבוחצירא זצ"ל הי"ד ורבי ישראל אבוחצירא הבבא סאלי זצ"ל.

בצעירותו למד בישיבה בראשות אביו הקדוש, ולאחר שנים בהם למד בקדושה וטהרה ומתוך פרישות מכל תענוגי העולם הזה. רבינו נהג להסתגר בחדרו וללמוד תורה בפרישות מופלאה.

בהיות נער צעיר כתב רבי יצחק הקדמות לספרי אביו הקדוש רבי יעקב ואף חיבר בעצמו שבעה ספרים הנקראים בשם: אלף המגן, לב טהור, שבת הגדול, שרביט הזהב, זבחי צדק, כתר תורה, ושערי בינה מהם חידושים מיוחדים בפלפול מעמיק בדברי התלמוד והפוסקים, בדברי קבלה דרש פשט וסוד.

אביו הקדוש רבי יעקב לא מיהר הכנס את בניו בשערי חכמת הקבלה וסודות התורה, אולם את בנו הצעיר רבי יצחק הותיר להגות בכתבי רבנו האר"י הקדוש והמקובלים כבר בהיות נער צעיר ביודעו כי יכולותיו ומעשיו מופלאים.

בקרב משפחת רבני 'אבוחצירא' נהוג לכנות את רבנו: "סידנא רבי יצחק, היהלום שבכתר", אחיינו סידנא בבא סאלי זצ"ל כשהיה מזכיר מדבריו הקדושים היה קורא אותו בשם 'קודש הקודשים'.

בשנים בהם נתמנה סידנא 'בבא סאלי' זצ"ל לראש ישיבת 'אביר יעקב' היה מרבה להגות בתורה עם דודו רבי יצחק ולשרתו בשמוש תלמידי חכמים, כשגם הדודו האהוב מאציל ומרעיף מתורתו הקדושה לאחיינו. חמש שנים עסקו יחד וסיימו את כל מסכתות הש"ס יחד עם לימוד המרש"א והפוסקים. לימים כשסיפר סידנא 'בבא סאלי' בשבח דודו הזכיר ממנהגם ללמוד יחד בחברותא: "דעו לכם, אני הייתי מתעייף והוא לא היה מתעייף, למרות שהיה מבוגר ממני…".

מרוב ענוונתנותו יצא פעמים רבות לשליחות למען מוסדות התורה והישיבות הקדושות להביא תרומות מארץ ישראל ושאר הארצות. בחורף שנת תרע"ב יצא רבינו יחד עם תלמידו רבי מסעוד אדהאן זצ"ל למסע התרמות מעשירי האיזור למען הישיבה שבעירו. במהלך המסע לגיוס הכספים עבור מוסדות התורה, עשו דרכם אל העיר בודניב, שם על פי תוכניתם היו אמורים לשבות בשבת, ביום שישי בבוקר לאחר התפילה החליט רבי יצחק לשנות את תכניתו לשבות את השבת בעיר בודניב ולהמשיך בדרכו, בני העיר הפצירו ברבנו שיסכים לשבות בעירם בשבת אך רבי יצחק התעקש שעליו לעזוב מיד את העיר, את סיבת הדבר גילה לאחד מאנשי סודו שזהו צווי קיבל מאת אביו הקדוש בלילה הקודם.

היה זה ביום שישי י"ד בשבט תרע"ב עת עשו דרכם לפתע התנפלה עליהם קבוצת שודדים בני בליעל סמוך לעיר תולאל, חמדת הממון העבירה אותם על דעתם, ואחד מהם ירה ברבנו הקדוש ולמרבה הצער והדאבה הוא נהרג על קידוש ה' מיריית האקדח ה' ינקום דמו הטהור.

קברו של רבנו ממוקם בעיר תולאל בקרבת מקום הרצחו, רבים עולים לקברו להשתטח ולבקש כי יהיה מליץ יושר עליהם על הכלל ועל הפרט וישועותם קרובה ובאה. רבנו נולד בשנת תר"כ ועלה בסערה השמימה בי"ד שבט תרע"ב בהיותו בן חמשים ושתים שנה זכותו הגדולה תגן עלינו.

חידוש נפלא כתב רבנו בספרו 'לב טהור' (ערך תפילה עמ' סז אות יג) תפלה ראשי תיבות תריץ פעמיך לבית הכנסת. רמז לכך שצריך האדם לרוץ שבעת התפילה ולהכנס לבית הכנסת, שכן אמרו בגמ' (ברכות ו:): "מר רבי חלבו אמר רב הונא, היוצא מבית הכנסת אל יפסיע פסיעה גסה, אמר אביי ולא אמרן [לא נאמר דין זה], אלא למיפק אבל למיעל מצוה למרהט שנאמר (הושע ו, ג) "נרדפה לדעת את ה'". ומעתה מובן שמצוה לרוץ לבית הכנסת בשבעת התפילה. וזהו מה שאמר התנא הקדוש "הוי עז כנמר וקל כנשר וכו' ורץ כצבי לעשות רצון אביך שבשמים".

בין ספריו הרבים אותם חיבר ידועים ספר תולדות יצחק הכולל בתוכו כמה ספרים:

אלף המגן – חידושים על התנ"ך לפי סדר הא'-ב'.

לב טהור – דרשות.

שבת הגדול – מראה כיצד כך תרי"ג המצוות ומצוות דרבנן רמוזות במילה "שבת".

שערי בינה – על הפסוק הראשון במגילת שיר השירים ופרק "אשת חיל".

ועוד שלושה ספרים שטרם ירדו לדפוס

שרביט הזהב – על הש"ס והתלמוד.

זבחי צדק – על הלכות שחיטה וטריפות.

כתר תורה – דרשות.

רבינו חיבר גם פיוטים רבים ובניהם הפיוט הנודע "אעופה אשכונה" שכולו כיסופין ושכינה הקדושה, רבים נוהגים לשורר בשמחות ובשבתות ומועדי השנה.

אעופה אשכונה / רבי יצחק אביחצירא

אָעוּפָה אֶשְׁכֹּנָה וְאַרְחִיקָה נְדֹד
בַּמִּדְבָּר אָלִינָה וְאוּלַי אֶמְצָא דּוֹד

נֶשֶׁק אַהֲבָתוֹ בְּלִבִּי בֹּעֵרָה
מִיּוֹם פְּרֵדָתוֹ נַפְשִׁי עָלַי מָרָה

יְדִיד מֶנִי בָּרַח הָלַךְ עֲזָבַנִי
אֵיזוֹ דֶּרֶךְ אָרַח וְאֵלְכָה גַּם אֲנִי

יָצָאתִי לְבַקֵּשׁ דּוֹדִי בֵּין חֲבֵרִים
נִלְכַּדְתִּי בְּמוֹקֵשׁ הִכּוּנִי הַשֹּׁמְרִים

צִפִּיתִי לְדוֹדִי מָתַי יָבוֹא אֵלַי
יַלְבִּישֵׁנִי עֶדְיִי וִירַחֵם עָלַי

חֲשֹף זְרוֹעֲךָ לְקַבֵּץ פְּזוּרִים
גַּלֵּה קֵץ יִשְׁעֲךָ וְדִגְלְךָ הָרֵם

קוּמִי יְחִידָתִי וְשׁוּבִי בִּתְשׁוּבָה
אֲחוֹתִי רַעְיָתִי הִנֵּה גוֹאֲלֵךְ בָּא

{חֲמוּדָה יְקָרָה רַבַּת הַמַּעֲלוֹת}
{גַּם מִפָּז נִבְחָרָה צְאִי נָא בִמְחוֹלוֹת}

{זָכַרְתִּי לָךְ חֶסֶד נְעוּרַיִךְ נְעוּרִים}
{הֵיכָלֵךְ אֲיַסֵּד בְּאַבְנֵי סַפִּירִים}

{קוֹל דּוֹדִי הִנֵּה בָּא מְדַלֵּג עַל הֶהָרִים}
{קוּמִי לָךְ אֲהוּבָה כִּי בָּא קֵץ דְּרוֹרִים}

וכן פיוט נוסף הנקרא "יונתי תמתי יקרה מפנינים"

זכותו הגדולה והעצומה של הגאון והקדוש רבינו יצחק אבוחצירא זצ"ל תעמוד לכל עם ישראל לישועה ברכה והצלחה אמן

מי היה הגאון הקדוש רבי יצחק אבוחצירא זצ"ל? מיוחד לכבוד יום ההילולא י"ד בשבט יום ראשון – עוד מאמרים