יום אחד אחרי שמיני עצרת – שמחת תורה, ברוך השם זכינו לרקוד עם ספרי התורה לחבקם ולנשקם.
המשגיח הגה"צ רבי דן סגל שליט"א היה אומר לבחורי הישיבה משל נאה על שמחת תורה. כך הוא מנהג העולם כבר בכניסה לכל אולם שמחות תולים מודעה מי הם בעלי השמחה, מיהו החתן, ובאיזה ישיבה הוא למד, וכן מי הכלה והיכן למדה. ברם, כשנכנסים לאולם לא תמיד ניתן לדעת מיהו החתן, כולם רוקדים במעגלים שמחים וצוהלים, הכל לבושים חליפות מחויטות וחובשים כובעים לראשיהם ופשוט נראים אותו הדבר.
אולם את התשובה לכך ניתן לקבל בסוף החתונה כאשר כל האורחים ובני משפחות החתן והכלה הולכים לבתיהם, נפתרת התעלומה, פשוט מאוד זה שלוקח את הכלה לביתו הוא החתן.
המשיך המשגיח הנודע ואמר, מידי שנה בהגיע חג שמחת תורה כל בית ישראל הקדושים אוחזים בספרי התורה, רוקדים ושמחים בשמחה של מצוה על שזכו לגמרה של תורה. בין הקהל קשה להבחין מיהו החתן של התורה, מיהו זה שהתורה הקדושה תעיד עליו כי הוא חתנה ולא אחר. לאחר החגנוכל לדעת מיהו,זה שיבוא לשיעורי התורה, שיקבע חברותא ויהגה באמריה המתוקים מדבש, הוא חתן התורה האמיתי.
