האם מותר לאכול בשר לאחר ראש חודש אב עד התענית?
אמרו חז"ל (תענית כט:): "משנכנס אב ממעטין בשמחה". ולכן אין להרבות בשמחה בימים אלו, שהם ימי צער על חורבן בית המקדש. ונוהגים להחמיר שלא לאכול בשר ושלא לשתות יין מראש חודש אב עד אחר התענית, שאין שמחה אלא בבשר ויין (כדעה האמצעית המובאת בשו"ע סי' תקנא ס"ט).
אולם ביום ראש חודש עצמו נהגו היתר לאכול בו בשר, שהוא יום מועד ושמחה (חיד"א במורה באצבע אות רלב, בא"ח פרשת דברים אות טו, כה"ח סי' קכה), ומנהג האשכנזים להחמיר אף בראש חודש (מ"ב ס"ק נח).
ובכלל איסור זה הוא בין בשר בהמה ובין בשר עוף. וכן נוהגים להחמיר אף בתבשיל שנתבשל עם בשר ואוכל רק את התבשיל ללא הבשר, שלא לאוכלו בימים אלו. אבל קדירה שבישולו בה בשר בתוך מעת לעת (24 שעות), מותר אף לכתחילה להשתמש בה ולבשל בה תבשיל פרווה (א"ר ס"ק כב, מ"ב ס"ק סג, כה"ח אות קמב, חזו"ע ארבע תעניות עמ' קעב). ומותר לאכול תבשיל שנתנו בו אבקת מרק עוף בשרי (חזו"ע ד' תעניות עמ' קעד בהערה שאין לנו להוסיף על דבריהם ודי לנו במה שאסרו).
אלא שיש כאלה שהתירו להם חכמים לאכול בשר בשר אף לאחר ראש חודש אב [למעט בתשעה באב], ילד קטן ובפרט אם הוא קטן שאינו בריא כל כך. וטוב להחמיר שלא יאכל בשר מגיל שתים עשרה שנה ויום אחד (חזו"ע ארבע תעניות עמ' קצ).
וכן יש להקל גם לחולה שנתרפא והוא עדיין חלש, ויולדת תוך שלושים יום ללידתה, ומינקת שהדבר מפריע לתזונתה לאכול בשר בימים אלו (כה"ח אות קלז, שו"ת יחווה דעת ח"א סי' מא, חזו"ע ארבע תעניות עמ' קצג). וכן מעוברת הסובלת מחולשה בהריונה מותרת באכילת בשר גם אחר ראש חודש (תורת המועדים ח"ה עמ' קצ).
וכל דין זה רק בימות החול, אבל בשבתות מותר לאכול בשר, ואין רשאי להחמיר, ואף מי שנהג להחמיר שלא לאכול בשר בשבת, צריך לבטל מנהגו ואין צריך התרה (חזו"ע ד' תעניות עמ' רסה, שו"ת אורל"צ ח"ג פכ"ח ה"ה בביאורים, ועיין בספר שזהו מנהג טעות), ואם נשאר לו תבשיל עם בשר מסעודות השבת, והוא רגיל לאכול בשר בסעודה רביעית, רשאי לאכול ממנו בסעודה רביעית אף לאחר ראש חודש אב (ברכי יוסף סי' תקנא סק"ו, מועד לכל חי סי' י אות כ, חזו"ע ד' תעניות עמ' קצז).
וכן בסעודת מצוה הנערכת בימים אלו מותר למשתתפים לאכול בשר ולשתות יין, כגון סעודת בר מצוה בזמנה, או סעודת ברית מילה ודוקא בזמנה או שנתרפא התינוק, ורק למוזמנים, אבל סתם בני אדם שהולכים לברית מילה אך ורק לאכול בשר ולמלאת תאותם, הרי הם עושים מצוה הבאה בעבירה (חיי אדם כלל קלז סי' טז, חזו"ע ד' תעניות עמ' קצז), וכן בסעודת סיום מסכת, מותר לכל המוזמנים לסיום לאכול בשר, ואפילו מי שלא למד איתם את המסכת (חזו"ע ארבע תעניות עמ' קצח).
עוד כתבות בנושא הלכה
