ט׳ באב – דיני אכילת בשר ושתיית יין
אכילת בשר – נוהגים להחמיר שלא לאכול בשר ושלא לשתות יין מראש חודש אב עד אחר התענית, שאין שמחה אלא בבשר ויין (כדעה האמצעית המובאת בשלחן ערוך סי' תקנא ס"ט), אולם ביום ראש חודש עצמו נהגו היתר לאכול בו בשר, שהוא יום מועד ושמחה (מרן החיד"א במורה באצבע אות רלב–רלג, מועד לכל חי סי' י אות ז, בן איש חי פר' דברים אות טו, כף החיים סי' תקנא אות קכה. וכתב המשנה ברורה ס"ק נח שמנהג האשכנזים להחמיר שלא לאכול בשר אף בראש חודש).
תבשיל של בשר – בכלל איסור זה הוא בין בשר בהמה ובין בשר עוף (שלחן ערוך סי' תקנא ס"י). וכן נוהגים להחמיר שלא לאכול אף תבשיל שנתבשל עם בשר ואוכל רק את התבשיל ללא הבשר, אולם קדירה שבישלו בה בשר בתוך עשרים וארבע שעות, מותר אף לכתחילה להשתמש בה ולבשל בה תבשיל פרווה ללא חשש (משנה ברורה סי' תקנא ס"ק סג, כף החיים אות קמב, חזון עובדיה ד' תעניות עמ' קעב). ומותר לאכול תבשיל שנתנו בו אבקת מרק עוף בשרי (חזון עובדיה ד' שם עמ' קעד בהערה שאין לנו להוסיף על דבריהם ודי לנו במה שאסרו). וכן מותר לאכול מאכלים טבעיים הנראים כמאכלים בשריים, ואפילו בסעודה מפסקת יש להתיר לאכול מהם אך בצינעא, ואין לגזור משום מראית העין (חזון עובדיה שם עמ' רנו, שו"ת אור לציון ח"ג פכ"ו ה"ג).
שתיית יין – יש נוהגים שלא לשתות יין בשבוע שחל בו תשעה באב, ויש מוסיפים מראש חודש אב, ויש משבעה עשר בתמוז (שלחן ערוך סי' תקנא ס"ט, ועיין בכף החיים אות קכב שתלוי במנהג). וכיום פשט המנהג להתיר שתיית יין גם לאחר ראש חודש אב (פרי האדמה ח"ד דף ח ע"ד, שדי חמד מערכת בין המצרים סי' א אות ב, חזון עובדיה ד' תעניות עמ' קעד). ובמקום שנהגו להחמיר שלא לשתות יין אסורים גם בשתיית מיץ ענבים (כפשט מרן בשלחן ערוך סי' תקנא ס"י לענין יין תוסס), אבל שאר משקאות חריפים כגון ערק ובירה מותר לשתותם בימים אלו, שהטעם שאין שותים יין משום שנתבטל ניסוך היין, ואין שייך טעם זה במשקאות (רמ"א שם סי"א, וכן פסק בשו"ת אור לציון ח"ג פכ"ו ה"ח).
הבדלה – כשמבדיל על היין במוצאי שבת, מותר לשתות מהיין של ההבדלה (שלחן ערוך סי' תקנא ס"י), וכן מנהג הספרדים (כף החיים אות קנב, חזון עובדיה ד' תעניות עמ' קעו, שו"ת אור לציון ח"ג פכ"ו ה"ח), ומנהג האשכנזים שלא לשתות מהיין ונותנים לקטן שהגיע לחינוך לשתותו (רמ"א שם), אבל כוס של ברכת המזון שאין אנו רגילים לברך ברכת המזון על הכוס, הנוהגים להחמיר שלא לשתות יין, ימנעו מלברך על כוס יין (יפה ללב ח"ב סק"ו, חזון עובדיה שם, שו"ת אור לציון שם).
המותרים באכילת בשר – ישנם כאלו שיש להתיר להם לאכול בשר אף לאחר ראש חודש אב, כגון חולה שאין בו סכנה ואפילו רק מקצת חולי (רמ"א סי' תקנא ס"ט, משנה ברורה ס"ק סא), וילדים קטנים ואפילו שהגיעו לחינוך משום שירדה חולשה לעולם, ובפרט אם אינו בריא כל כך, וטוב להחמיר שלא יאכל בשר מבן שתים עשרה שנה ויום אחד, שהוא בגדר מופלא הסמוך לאיש (חזון עובדיה ד' תעניות עמ' קצ, שו"ת אור לציון ח"א סי' לח, וח"ג פכ"ו ה"ו). וכמו כן חולה שנתרפא אך הוא עדיין חלש, ויולדת תוך שלושים יום ללידתה, ומינקת שהדבר מפריע לתזונתה אם לא תאכל בשר, יש להקל להם לאכול בשר (כף החיים אות קלז, חזון עובדיה שם עמ' קצג), ואם די להם באכילת בשר עוף יאכלו בשר עוף, שאין שמחה אלא בבשר בהמה, אבל אם צריכים בשר בהמה, יאכלו בשר בהמה (שו"ת אור לציון ח"ג פכ"ו ה"ו, שו"ת באר משה ח"ה סי' פח). והוא הדין מעוברת הסובלת מחולשה, מותרת לאכול בשר לאחר ראש חודש אב (תורת המועדים ארבע תעניות עמ' קצ).
חומרא יתרה – מי שהוא תלמיד חכם אין לו להחמיר על עצמו שלא לאכול בשר משבעה עשר בתמוז, שמלאכתו מלאכת שמים ויתבטל מלימודו מפני מיעוט אכילת הבשר, ונמצא שהוא ממעט ממנה (ברכי יוסף סי' תקנא סק"ז לענין תענית, ובחזון עובדיה ד' תעניות עמ' קעב כתב שהוא הדין אכילת בשר ובפרט היום שירדה חולשה לעולם).
ברכה לבטלה – מי שבירך על חתיכת בשר לאחר ראש חודש אב, וקודם שטעם ממנה נזכר שאין אוכלים בשר בימים אלו, יטעם מעט מהבשר שאיסור ברכה לבטלה מן התורה (רמב"ם פ"א מהל' ברכות הט"ו, שלחן ערוך סי' רטו ס"ד), ועוד שבטעימה קטנה אין שמחה ולא משום ביטול מנהג (שו"ת שבט הלוי ח"י סי' פא אות ט, חזון עובדיה ד' תעניות עמ' קפח).
לכבוד שבת – מותר לטעום בערב שבת הסמוך לתשעה באב מהתבשילים של בשר, לדעת אם חסר בהם מלח או תבלין כדי לתקנם, שמנהג זה יסודתו בהררי קודש (כמבואר בשלחן ערוך סי' רי ס"ב שטעימה אינה כאכילה, ומנהג זה נזכר בבית יוסף סי' רפו בשם הראשונים, וכ"כ בחזון עובדיה ד' תעניות עמ' קעה), וכן הטועם מהתבשיל אף על פי שבולע ממנו, אין צריך לברך כיון שאין כוונתו לאכול, ואף שיש חולקים לא יברך וספק ברכות להקל (שלחן ערוך שם, חזון עובדיה ברכות עמ' רעג). אלא שלכתחילה טוב שיזהר הטועם שיתכוין ליהנות מהתבשיל כאכילה, ואז יוכל לברך עליו לכל הדעות (משנה ברורה ס"ק יט, שו"ת אגרות משה חאו"ח סי' עט, חזון עובדיה שם עמ' עדר בהערה).
סעודות שבת – מותר לאכול בשר כרגיל בשבת חזון ואין להחמיר בזה כלל (שלחן ערוך סי' תקנב ס"י, משנה ברורה ס"ק כג, כף החיים אות נ), ומי שנהג להחמיר שלא לאכול בשר בשבת, צריך לבטל מנהגו, ואין צריך התרה על כך (חזון עובדיה ד' תעניות עמ' רסה, שו"ת אור לציון ח"ג פכ"ח ה"ה בביאורים), ואם נשאר לו תבשיל עם בשר מסעודות השבת, האוכלו יש לו על מה שיסמוך, ובפרט אם אוכל ממנו בסעודה רביעית, והוא רגיל לאכול בשר בסעודה רביעית (ברכי יוסף סי' תקנא סק"ו, מועד לכל חי סי' י אות כ, שו"ת יביע אומר ח"י חאו"ח סי' מ, חזון עובדיה ד' תעניות עמ' קצז), ויש אומרים שיש להעדיף ליתנו לקטן פחות מבר מצוה, ורק אם אין לו אפשרות ליתנו לקטן, וגם יש בו שיעור של סעודה אחת, רשאי לאכול ממנו בסעודה רביעית והוא שיהיה רגיל לאכול בשר בסעודה (שו"ת אור לציון ח"ג פכ"ו ה"ח).
סעודת מצוה – בסעודת מצוה הנערכת לאחר ראש חודש אב, מותר למשתתפים לאכול בשר ולשתות יין, כגון סעודת ברית מילה בזמנה, וכל הקרובים המוזמנים לסעודת ברית המילה רשאים לאכול בשר, אבל סתם בני אדם שהולכים לברית מילה אך ורק לאכול בשר ולמלאת תאוותם, הרי הם עושים מצוה הבאה בעבירה (חיי אדם כלל קלז סי' טז, חזון עובדיה ד' תעניות עמ' קצז), וכן בסעודת בר מצוה בזמנה (הליכות שלמה עמ' תטו, חזון עובדיה שם עמ' ר), ובסעודת סיום מסכת, מותר לכל המוזמנים לאכול בשר, ובסעודת סיום מסכת, אפילו מי שלא למד עם הציבור את המסכת, וכל שכן התומכים ביד הלומדים הנמצאים בסיום המסכת, רשאים לאכול בשר (ביאור הלכה ס' תקנא ד"ה וסיום, כף החיים אות קסא, חזון עובדיה שם עמ' קצח).
ברית דחויה – תינוק שהיה חולה ונתרפא בימים אלו, מותר לכל המוזמנים לאכול בשר בסעודת ברית המילה, אולם אם נתרפא לפני ראש חודש אב ודחו את המילה בכוונה לאחר ראש חודש אב במטרה להקל לאכול בשר, הואיל ועבירה ביד אבי הבן שהשהה את הברית, אין לאכול בשר בסעודה זו (חזון עובדיה ד' תעניות עמ' קצז).
יום טוב – בעלי הברית שהם הסנדק והמוהל ואבי הבן, ששולחים להם מסעודת ברית המילה לביתם או שאוכלים לבד ומשלהם, ואפילו קודם סעודת המילה, מותר להם לאכול בשר שיום טוב שלהם הוא, אבל שאר המוזמנים לא הותר להם לאכול בשר אלא רק בסעודת המילה (שו"ת דברי מלכיאל ח"ג סי' כז, חזון עובדיה ד' תעניות עמ' קצח).
מסעדה בשרית – מותר לבעל מסעדה בשרית הכשרה למהדרין, להמשיך למכור בשר גם לאחר ראש חודש אב, שאם ימנע מלמכור בשר, לקוחותיו יעזבוהו ויהיה לו הפסד ממון, ועוד שהמאכל מצד עצמו מותר ורק היום גורם לאיסור, וגם יתכן והלקוח אינו בריא כל כך והוא מאותם המותרים לאכול בשר בימים אלו, אלא שיש להעדיף להגיש לפניהם בשר עוף אם זה אפשרי, שאין שמחה אלא בבשר בהמה, ובפרט במקום שיש לחוש שאם יסגור את מסעדתו ילכו ויאכלו במסעדה שאינה כשרה שיש להקל בזה (חזון עובדיה ד' תעניות עמ' רג–רו ובפרט לפני שבוע שחל בו ט' באב שאינו אלא מנהג).
ט׳ באב – דיני אכילת בשר ושתיית יין – עוד הלכות בנושא ט׳ באב
