העשיר סירב לתרום לעניים ולבסוף התחרט על כך?
מעשה שהיה לפני כחמישים שנה, בהיות מרן הראשון לציון רבינו עובדיה יוסף זצ"ל שימש כרב הראשי לעיר תל אביב. בישיבת "תורה והוראה" למדו באותם ימים עשרות רבות של תלימידי חכמים אשר מצבם הכלכלי היה קשה מאוד, ובכל זאת המשיכו לעסוק בתורה בהתלהבות רבה. מייסד הישיבה הרה"ג רבי אליהו שרים זצ"ל ששימש כרב שכונה בתל אביב פנה למרן רבינו עובדיה יוסף שיפעל על פי כישריו המיוחדים ויפנה לבעלי עסקים שאלו יעמדו לימין אביון ויסייע לאברכים לקראת חג הפסח.
מרן רבינו עובדיה יוסף קרא לאחד מעשירי העיר לפני חג הפסח, וביקש ממנו שיתרום מכספו עבור האברכים שבעיר העוסקים בתורה יומם ולילה, והרחיב עמו דיבור ושיח על המעלה הגדולה שבדבר, והזכיר לו גם את דברי חז"ל: "אמר הקב"ה: אם אתה משמח את שלי, אני משמח את שלך". אך הלה לא היה חפץ בברכה ותרחק ממנו, ולא תרם מכספו כלל, בטענות שוא שאין הוא מרוויח כל כך, ואין באפשרותו לתרום, עד שמדבריו היה נראה שכמעט צריך לרחם עליו ולעשות מגבית עבורו.
כשראה כן הרב, עזבו לנפשו ופנה לעשירים אחרים החפצים בברכה ובזכות הגדולה להיות שליחים טובים של בורא עולם עבור אותם אברכים, ותרמו בעין יפה, כיד ה' הטובה עליהם.
והנה למחרת ליל הסדר בבוקרו של החג, ראה הרב בבית הכנסת את מיודעינו העשיר כשהוא בצער גדול ופניו נפולות. ניגש אליו הרב ושאלו, "מדוע פניך רעים היום"? אמר לו: דע לך כבוד הרב, אמש הגעתי לבית לאחר שהתפללתי ערבית בבית הכנסת, היה השולחן ערוך לליל הסדר, עם המצות והיין והחרוסת כבכל בית בישראל. והנה פניתי לבניי בשאלה, מדוע לא באתם להתפלל בבית הכנסת תפלת החג? אך הם בכעסם, צעקו עלי, מי אתה כי תאמר לנו לבוא להתפלל, ולקחו אותי והוציאוני החוצה לחצר הבית, ונעלו את הדלת, ושם נשארתי כל הלילה, ללא עריכת הסדר, לא ארבע כוסות, לא מצות ולא כלום. והם ישבו ואכלו ושתו וזללו.
אמר לו הרב, מה אומר לך, צר לי מאוד עליך, הלוא זה הדבר שאמרתי לך, "אמר הקב"ה: אם אתה משמח את שלי, אני משמח את שלך". אתה לא חפצת לשמח את הארבעה של הקב"ה, אף אותך לא שימח הקב"ה, בלילה הכי יקר ושמח לעם ישראל.
(מתוך חוברת בהלכה ובאגדה – הרב נקי)
העשיר סירב לתרום לעניים ולבסוף התחרט על כך? – עוד מאמרים
