הלכות עירוב תבשלין

הלכות עירוב תבשלין

הלכות עירוב תבשלין

 

הלכות עירוב תבשלין

סדר הכנתו – כאשר יום טוב חל בערב שבת, אסור לבשל ולאפות ביום טוב לצורך שבת, אלא אם כן הכין "עירוב תבשילין" מערב יום טוב (שו"ע סי' תקכז ס"א). ו"עירוב תבשילין" הוא שיניח מצה ותבשיל מערב יום טוב לצורך שבת (שו"ע שם ס"ב), ולכן בזמנינו שיש מקררים והמאכלים לא מתקלקלים, טוב להדר ולקחת תבשיל חשוב, כגון דג או בשר בשיעור כזית (27 גרם) (חזו"ע יו"ט עמ' רפא), ומצה שלמה (מ"ב סק"ח בשם השל"ה), במצות מכונה מצה אחת שוקלת כזית, ובדיעבד אם הניח רק תבשיל, רשאי לבשל ולאפות (שו"ע ס"ב), אבל אם הניח רק מצה, אסור לבשל, אך יש מקילים לאפות (כה"ח אות יח, חזו"ע יו"ט עמ' ערה).

נוסח הברכה – כשמניח העירוב מברך: "ברוך וכו' אשר קדשנו במצותיו וציונו על מצות עירוב", וכשסיים הברכה יאמר: "בדין עירובא יהא שרי לן לאפויי ולבישולי ולאדלוקי שרגא ולמעבד כל צרכנא מיום טוב לשבת", [בעירוב זה יהיה מותר לנו לאפות ולבשל ולהדליק הנר ולעשות כל צרכינו מיום טוב לשבת], וצריך שיבין מה שאומר, ואם אינו מבין בארמית יאמר בלשון הקודש או בשפה שמבין בה (רמ"א סי' תקכז סי"ב, חזו"ע יו"ט עמ' רפה).

שקיעת החמה – לכתחילה יש לעשות את העירוב בערב יום טוב לפני השקיעה, אולם בדיעבד אם נזכר שלא הניח עירוב תבשילין ושקעה החמה, והוא בתוך זמן בין השמשות, רשאי לעשותו בברכה עד צאת הכוכבים (רמ"א תקכז ס"א, חזו"ע יו"ט עמ' רפא), ואם נזדמן למנין מבעוד יום וענה "ברכו" של ערבית, יעשה העירוב בלי ברכה (שם עמ' רפב).

להקדים הבישול – לכתחילה ישתדל להקדים ולבשל ביום טוב לצורך השבת בשעות המוקדמות של היום, כדי שיספיק לסיים האפיה והבישול בעוד היום גדול, שאם יזדמנו לו אורחים ביום טוב, יוכל להגיש את התבשילים לפניהם לאכילה, אך אם התעכב מחמת איזה אונס רשאי להמשיך לבשל עד סמוך לשקיעה (מ"ב סי' תקכז סק"ג, חזו"ע יו"ט עמ' רעח).

אם שכח – כל זמן שהעירוב קיים יכול לבשל ביום טוב לצורך שבת (שו"ע סי' תקכז סט"ו), ולכן יש לשומרו עד שיסיים להכין את כל צרכי השבת (שו"ע שם סט"ז), והמנהג לאוכלו בסעודה שלישית (מ"ב ס"ק יא), ומי ששכח או נאנס ולא הניח עירוב תבשילין יסמוך על העירוב של רב העיר (שו"ע שם ס"ז, חזו"ע יו"ט עמ' רצא).

לא יבשל – מי שאינו צריך לבשל מיום טוב לשבת, כגון שמתארח בבית מלון אינו צריך לערב, ואם מניח עירוב תבשילין בשביל הדלקת הנר לא יברך וספק ברכות להקל (חזו"ע יו"ט עמ' רעז), וכן יעשה מי שבישל את כל התבשילים מערב יום טוב, ולפני השבת רק מחמם התבשילים על גבי הפלאטה (שו"ת אור לציון ח"ג פכ"ב ה"ו).

הצעת המיטה – מותר להציע את המיטות מיום טוב לשבת, וכן להדיח את הכלים ולגלול את ספר התורה מיום טוב לשבת, כל זמן שקיים העירוב תבשילין (שו"ת שבט הלוי ח"ד סי' נא אות ב, שו"ת באר משה ח"ח סי' ר, חזו"ע יו"ט עמ' שב).

הלכות עירוב תבשלין

עוד כתבות בנושא הלכה

האם מניחים תפילין בתשעה באב?
הלכות

האם מניחים תפילין בתשעה באב?

האם מניחים תפילין בתשעה באב?     תפילין בתשעה באב – יש נוהגים שלא להתעטף בטלית ושלא להניח תפילין בשחרית של יום תשעה באב, ובתפילת מנחה מתעטפים

כללי

מה גרם רבי חיים מואלוז'ין להקים ישיבה?

  הגאון רבי חיים מואלוז'ין זצ"ל היה לתלמידו המפורסם של הגאון מוילנא זיע"א, בתחילת דרכו היה סוחר, לפרנסתו עסק כחלפן כספים. עיקר עבודתו הייתה בתקופת

על איזה נושאים מותר או אסור לדבר בשבת?
הלכות

על איזה נושאים מותר או אסור לדבר בשבת?

  על איזה נושאים מותר או אסור לדבר בשבת? נאמר בספר ישעיה (נח, יג-יד): "אִם תָּשִׁיב מִשַּׁבָּת רַגְלֶךָ, עֲשׂוֹת חֲפָצֶיךָ בְּיוֹם קָדְשִׁי… וְכִבַּדְתּוֹ מֵעֲשׂוֹת דְּרָכֶיךָ,

הקפות בשמחת תורה, מה המקור של המנהג ?

  הקפות בשמחת תורהת, מה המקור של המנהג ? כתב הרמ"א (סי' תרסט ס"א) "ונהגו במדינות אלו להוציא בשמחת תורה, ערבית ושחרית, כל ספרי תורה

באמצע לימודו האם מותר
הלכות

באמצע לימודו, מותר להשאיר את הספר פתוח?

באמצע לימודו, האם מותר להשאיר את הספר פתוח? אמרו בגמרא (מסכת סופרים פ"ג הי"ד): "כותבי ספרים תפילין ומזוזות לא התירו להם להפך יריעה על פניה,

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן