הלכות עירוב תבשלין

הלכות עירוב תבשלין

הלכות עירוב תבשלין

 

הלכות עירוב תבשלין

סדר הכנתו – כאשר יום טוב חל בערב שבת, אסור לבשל ולאפות ביום טוב לצורך שבת, אלא אם כן הכין "עירוב תבשילין" מערב יום טוב (שו"ע סי' תקכז ס"א). ו"עירוב תבשילין" הוא שיניח מצה ותבשיל מערב יום טוב לצורך שבת (שו"ע שם ס"ב), ולכן בזמנינו שיש מקררים והמאכלים לא מתקלקלים, טוב להדר ולקחת תבשיל חשוב, כגון דג או בשר בשיעור כזית (27 גרם) (חזו"ע יו"ט עמ' רפא), ומצה שלמה (מ"ב סק"ח בשם השל"ה), במצות מכונה מצה אחת שוקלת כזית, ובדיעבד אם הניח רק תבשיל, רשאי לבשל ולאפות (שו"ע ס"ב), אבל אם הניח רק מצה, אסור לבשל, אך יש מקילים לאפות (כה"ח אות יח, חזו"ע יו"ט עמ' ערה).

נוסח הברכה – כשמניח העירוב מברך: "ברוך וכו' אשר קדשנו במצותיו וציונו על מצות עירוב", וכשסיים הברכה יאמר: "בדין עירובא יהא שרי לן לאפויי ולבישולי ולאדלוקי שרגא ולמעבד כל צרכנא מיום טוב לשבת", [בעירוב זה יהיה מותר לנו לאפות ולבשל ולהדליק הנר ולעשות כל צרכינו מיום טוב לשבת], וצריך שיבין מה שאומר, ואם אינו מבין בארמית יאמר בלשון הקודש או בשפה שמבין בה (רמ"א סי' תקכז סי"ב, חזו"ע יו"ט עמ' רפה).

שקיעת החמה – לכתחילה יש לעשות את העירוב בערב יום טוב לפני השקיעה, אולם בדיעבד אם נזכר שלא הניח עירוב תבשילין ושקעה החמה, והוא בתוך זמן בין השמשות, רשאי לעשותו בברכה עד צאת הכוכבים (רמ"א תקכז ס"א, חזו"ע יו"ט עמ' רפא), ואם נזדמן למנין מבעוד יום וענה "ברכו" של ערבית, יעשה העירוב בלי ברכה (שם עמ' רפב).

להקדים הבישול – לכתחילה ישתדל להקדים ולבשל ביום טוב לצורך השבת בשעות המוקדמות של היום, כדי שיספיק לסיים האפיה והבישול בעוד היום גדול, שאם יזדמנו לו אורחים ביום טוב, יוכל להגיש את התבשילים לפניהם לאכילה, אך אם התעכב מחמת איזה אונס רשאי להמשיך לבשל עד סמוך לשקיעה (מ"ב סי' תקכז סק"ג, חזו"ע יו"ט עמ' רעח).

אם שכח – כל זמן שהעירוב קיים יכול לבשל ביום טוב לצורך שבת (שו"ע סי' תקכז סט"ו), ולכן יש לשומרו עד שיסיים להכין את כל צרכי השבת (שו"ע שם סט"ז), והמנהג לאוכלו בסעודה שלישית (מ"ב ס"ק יא), ומי ששכח או נאנס ולא הניח עירוב תבשילין יסמוך על העירוב של רב העיר (שו"ע שם ס"ז, חזו"ע יו"ט עמ' רצא).

לא יבשל – מי שאינו צריך לבשל מיום טוב לשבת, כגון שמתארח בבית מלון אינו צריך לערב, ואם מניח עירוב תבשילין בשביל הדלקת הנר לא יברך וספק ברכות להקל (חזו"ע יו"ט עמ' רעז), וכן יעשה מי שבישל את כל התבשילים מערב יום טוב, ולפני השבת רק מחמם התבשילים על גבי הפלאטה (שו"ת אור לציון ח"ג פכ"ב ה"ו).

הצעת המיטה – מותר להציע את המיטות מיום טוב לשבת, וכן להדיח את הכלים ולגלול את ספר התורה מיום טוב לשבת, כל זמן שקיים העירוב תבשילין (שו"ת שבט הלוי ח"ד סי' נא אות ב, שו"ת באר משה ח"ח סי' ר, חזו"ע יו"ט עמ' שב).

הלכות עירוב תבשלין

עוד כתבות בנושא הלכה

מדוע בלק לא ביקש
חומש במדבר

מדוע בלק לא ביקש מבלעם לברך את עמו?

  מדוע בלק לא ביקש מבלעם לברך את עמו? בפרשתנו בלק בן ציפור מלך מואב שוכר את שירותיו של ה"מקלקל הלאומי" אשר יודע דעת עליון

כיצד לימד בעל התניא
סיפורים

כיצד לימד בעל התניא את ראש השיבה לאכול נכון?

  כיצד לימד בעל התניא את ראש השיבה לאכול נכון? המחובר לתורה ולמצוותיה באמת מצליח להתמודד עם היצר ולנצח אותו https://youtu.be/7r-Zwga6NSc

אל תדבר יותר מדי
סיפורים

אל תדבר יותר מדי – סיפור מרתק במיוחד!

  אל תדבר יותר מדי – סיפור מרתק במיוחד! בעיירה קטנה חי לו איש נחמד שהייתה לו בעיה רצינית: הוא דיבר יותר מדי על אנשים

התמים השלם - יהודי שהיה
סיפורים

התמים השלם – יהודי שהיה מביא מדי שבוע קרבן לה'

  התמים השלם – יהודי שהיה מביא מדי שבוע קרבן לה' צריך לעשות מצוות ומעשים טובים מתוך הלב בכוונה טהורה ובתמימות, ש"רחמנא ליבא בעי דכתיב

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן