האם מותר לערות מים רותחים מהמיחם על קפה בשבת?
הנה נחלקו הראשונים אם יש בישול אחר אפיה, לדעת רבי אליעזר ממיץ בספר היראים (סי' רעד, דפוס ישן סי' קב) אע"פ שאין בישול אחר בישול, מכל מקום יש בישול אחר צליה, ולכן יזהר שלא יתן פת אפויה אף בכלי שני חם בשיעור שהיד סולדת בו, וחוששני לו מחיוב חטאת.
אולם הראבי"ה (סי' קצז) ציין את דברי רבי אליעזר ממיץ ודחה ראייתו, ולדעתו אין בישול אחר בישול בדבר שנאפה.
מרן השלחן ערוך (סי' שיח ס"ה) כתב תחילה את דעת היראים "יש מי שאומר דדבר שנאפה או נצלה, אם בישלו אחר כך במשקה, יש בו משום בישול, ואסור ליתן פת אפילו בכלי שני שהיד סולדת בו", וסיים בדברי הראבי"ה "ויש מתירין".
וכתב הרמ"א שנהגו להיזהר לכתחילה שלא ליתן פת אפילו בכלי שני כל זמן שהיד סולדת בו.
בהכרעת ההלכה נחלקו האחרונים. הבן איש חי (פרשת בא אות ו-ז) והכף החיים (אות סה ואות פג) כתבו לאסור בכלי ראשון ולהתיר בכלי שני.
אולם לדעת מרן פאר הדור רבינו עובדיה יוסף זצ"ל הכרעת דעת מרן השלחן ערוך להתיר אפילו בכלי ראשון שכן סיים בדברי המתירים, ועוד שכלל ידוע בידנו כשמביא מרן יש אומרים ויש אומרים הלכה כיש אומרים האחרון (חזו"ע שבת ח"ד עמ' שו-שכא, שו"ת יחוה דעת ח"ב סי' עד, וכ"כ הגאון רבי משה לוי זצ"ל בספרו מנוחת אהבה פ"י סעיף כו), מכל מקום נכון להחמיר ולערות על הקפה מכלי שני (חזו"ע שם עמ' שיט בהערה, הליכ"ע ח"ד עמ' מד).
ולכן מאחר ואבקת הקפה עוברת תהליך קלייה, נידון כדבר אפוי ואין בישול אחר אפיה ומותר לערות על הקפה מים רותחים מכלי ראשון, ועוד שראוי הוא למאכל כך ואין בו משום בישול, וכן המנהג פשוט (חתם סופר סי' עד, חזו"ע שם עמ' שיג, וכן העידו האחרונים שמנהג אנשי מקומם לאכול אבקת הקפה).
ויש מחמירים לערות עליו מים מכלי שני (כה"ח שם, שו"ת שמש ומגן ח"ב חאו"ח סי' ח, סי' ט), ויש מצריכים כלי שלישי, ועוד שחששו שהקפה אחר קלייתו אינו ראוי לאכילה, וכן מנהג האשכנזים וחלק מהספרדים (שו"ת אגרות משה או"ח ח"ד סי' עד, שו"ת אור לציון ח"ב פ"ל ה"ו, שש"כ פ"א סי' סג, קול אליהו שבת הלכות בישול עמ' שכז).
להלכה ולמעשה מותר לערות מים רותחים מכלי ראשון, כלומר מהמיחם על אבקת קפה שבכוס, ונכון להחמיר לעשות כן בכלי שני, כלומר לערות את המים הרותחים מהמיחם לכוס ריקה, וממנה לכוס שבה נמצא הקפה.
האם מותר לערות מים רותחים מהמיחם על קפה בשבת? – עוד הלכות
