הלכות הפרשת תרומות ומעשרות בשבת.
האם מותר להפריש תרומות ומעשרות מפירות וירקות בשבת?
הנה פירות או ירקות שהם טבל ודאי (שלא הופרשו מהם תרומות ומעשרות), אסור להפריש מהם תרומות ומעשרות בשבת משום שאין מקדישים ואין מעריכים מפני שנראה כמקח וממכר, וכן אין מגביהין תרומות ומעשרות שזה דומה למקדיש את הפירות שהפריש מהם תרומות ומעשרות, והכל גזירה אחת (רמב"ם פכ"ג מהלכות שבת הי"ד, הרב המגיד שם, שו"ע סי' שלט ס"ד), ויש אומרים שאסור להפריש תרומות ומעשרות משום מתקן מנא, שנראה מתקן דבר שלא היה מתוקן מערב שבת (רמב"ם שם ה"ט, מ"ב שם ס"ק כה, במ"ב סי' רסא סק"ד, ובחזו"ע תרו"מ עמ' רעד). ויש אומרים שהאיסור משום בורר שמפריד בין התרומה הגדולה והמעשרות האסורים לזרים לשאר חלקי הפירות המותרים להם, ונראה כבורר בין פסולת לאוכל (רמב"ן במלחמות ביצה ט., שו"ת אבני נזר סי' תיח אות טז, הוב"ד בחזו"ע שם).
מה הדין להפריש מהם בזמן בין השמשות?
ואם הפירות טבל ודאי שלא הופרשו מהם תרומות ןמעשרות, אסור אף להפריש מהם תרומות ומעשרות בבין השמשות של ערב שבת, ואם היו הפירות דמאי שרק ספק אם הופרשו מהם תרומות ומעשרות, מותר להפריש מהם תרומות ומעשרות בבין השמשות (שו"ע סי' רסא ס"א). אבל מי שהיה מסופק אם שקעה החמה, מותר להפריש מעשרות אף מטבל ודאי ובברכה (ביה"ל סי' רסא ד"ה בין השמשות, שאין אומרים ס"ס משם אחד, שמא הגיע זמן השקיעה שמא לא הגיע השקיעה, ואת"ל הגיע שמא הוא יום שמא הוא לילה, אבל בחזו"ע שבת ח"א עמ' עדר הוכיח מדברי האחרונים שדוקא באיסור דאורייתא אין אומרים ס"ס משם אחד, משא"כ בדרבנן, מש"כ בברכה כ"כ בחזו"ע תרו"מ עמ' ערה שלא גזרו חז"ל במקום מצוה). וכן אם היה טרוד בערב שבת ולא הפריש תרומות ומעשרות, רשאי להקל להפריש מעשרות אף בטבל ודאי (חזו"ע שבת שם בשם מרן הב"י סי' שמב שלא גזרו חז"ל כשאין לו פירות אחרים).
האם מותר בדיעבד לאכול מפירות וירקות שהפרישו מהם תרומות ומעשרות בשבת?
להלכה ולמעשה אם עבר והפריש תרומות ומעשרות בשבת, אם עשה כן בשוגג, שלא ידע את ההלכה שאסור להפריש תרומות ומעשרות בשבת או ששכח שהיום הוא יום שבת, מאחר ועבר על איסור מדרבנן, הפירות והירקות מותרים באכילה בשבת בין לו ובין לאחרים, אבל אם עשה כן במזיד, אסור לאכול מהפירות והירקות בשבת בין לו ובין לאחרים, ובמוצאי השבת מותרים כולם לאכול מהם (רמב"ם פכ"ג מהל' שבת הט"ו, והסביר הפר"ח יו"ד סי' צט ס"ק יב שהמבשל בשבת בשוגג, מאחר ואיסור בישול מה"ת קונסים אותו שוגג אטו מזיד, ואסור לו ולמי שבישל בשבילו לאכול מהתבשיל הזה בשבת, אולם במעשרות אינו אלא מדרבנן ולא קונסים שוגג אטו מזיד. וכן פסקו שו"ת הר צבי חאו"ח סי' קמב, ובחזו"ע מעשרות עמ' רעד-רפ ע"ש).
פירות וירקות שלא הופרשו מהם תרומות מעשרות מוקצה?
וכן לענין מוקצה, פירות דמאי שנקנו מעם הארץ ואינו יודע אם הופרשו מהם תרומות ומעשרות, מותר לטלטלם, הואיל ומותר להאכילם לעניים, ואם הם פירות טבל ודאי ולא הופרשו מהם תרומות ומעשרות כלל, אע"פ שחיובם בזמן הזה מדרבנן, אסור לטלטלם בשבת (רמב"ם פכ"ה מהל' שבת הי"ט, וכן פסק בחזו"ע שבת ח"א עמ' יג, ועמ' קי).
ואם יש דרך היתר להפריש תרומות ומעשרות בשבת?
אם לא הספיק להפריש תרומות ומעשרות מערב שבת או כאשר מתארח במקום שחושש שמא לא הפרישו תרומות ומעשרות, יאמר נוסח ההפרשה בלשון "תנאי", וצריך לומר התנאי קודם השבת, ואז יוכל להפריש בשבת ולומר את הנוסח עם הברכה וזה נוסח ה"תנאי": "יאמר את נוסח תרומות ומעשרות פעם אחת בשנה בלשון עתיד: "אחד ממאה שאני עתיד להפריש יהיה טבל, והיותר מאחד ממאהשאני עתיד להפריש יהיה תרומה גדולה בצד צפונו על הכל, אותו אחד ממאה שאמרתי שיישאר טבל עם שאר הכמות הראויה בצד צפונם של הפירות יהיה מעשר ראשון. אותו אחד ממאה שהתניתי שיהיה מעשר ראשון יהיה תרומת מעשר על הכל, ומעשר שני יהיה בדרומם של הפירות, ויהא מחולל הוא וחומשו על פרוטה ורבע במטבע שיחדתיו לחילול מעשר שני, ואם צריך מעשר עני יהיה מעשר עני בדרומם של הפירות" (ספר קצירת השדה פי"ז ס"ג).
