קדושתם של ישראל
כל אחד ואחת מישראל הרי הם כבניו ובנותיו של הקב"ה ובכולנו יש נשמה טהורה שהוא חלק אלוק ממעל כנאמר באיוב (לא, ב): 'ומה חלק אלוק ממעל ונחלת שדי ממרומים'. ומסביר ה'בעל התניא' הרה"ק רבי שניאור זלמן מלאדי זיע"א (תניא, תחילת פרק ב) שכל אחד מעם ישראל הוא חלק אלוק ממעל ממש.
וכן קבעו חז"ל (סנהדרין מד.): 'ישראל אף על פי שחטא – ישראל הוא'. יהודי אף שסטה מן הדרך וסיגל לעצמו הנהגות ומעשים שלא יעשו המנוגדים לדרך התורה הקדושה, בכל זאת תמיד ישאר הוא יהודי.
סיפר המקובל הגאון רבי בניהו שמואלי שליט"א ראש ישיבת המקובלים 'נהר שלום', באחד הימים האחרונים בצאתי מן השיעור ניגש אלי אחד המשתתפים וסיפור לי סיפור מפעים ומחזק מאוד.
וכך סיפר שחברו הטוב משחר נעוריו עת למדו יחד בישיבה הוא יושב שבעה על בנו. לצערנו אחד מבניו שהיה בחור ישיבה ירא שמים ומתמיד, התחבר לחברה לא טובה עד שלבסוף עזב את הישיבה בה למד והתרחק משמירת תורה ומצוות, ואף עזב את הבית והקשר עם הוריו היה שהם לא שוחחו מספר ימים.
ביום שבת קודש – חג שמחת תורה השתתף הבן המסכן במסיבה בצומת רעים רחמנא ליצלן. ואז קרה אסון נורא, טילים רבים נורו לעברם מהעיר עזה ומחבלים רשעים וארורים הגיעו למקום המסיבה ובדם קר רצחו וטבחו באכזריות בכל מי שנכח במקום, וחטפו מאות אנשים ונשים ממשתתפי המסיבה לרצועת עזה ה' ישיבם במהרה.
בין ההרוגים הרבים היה הבן המסכן של החבר שלי שעזב את דרך התורה הקדושה, אך חברי – אביו שהינו שומר תורה ומצוות לא ידע כלל מהפיגוע הנורא שהתרחש בדרום הארץ.
ומספר האב שהוא כלל לא העלה בדעתו כי בנו השתתף במסיבה, ורק לאחר שעות רבות באו מהצבא והודיעו להם כי בנם נהרג על ידי מחבלים ארורים. בלילה עוד לפני נודע לו שבנו בין ההרוגים, בעודו ישן על מיטתו הוא חולם כי בנו מגיע לפניו ופניו מאירים ומזהירים.
הבן החל מספר לאביו כי הוא היה במסיבה בדרום ונהרג על קידוש ה', הוא הסתתר יחד עם אנשים רבים מאחורי מחסה והמחבלים הארורים ירו לעברם מטווח קצר, וכולם התחילו לצעוק פסוק 'שמע ישראל' והתחננו על נפשם לפני ה' שיעזור להם ויציל אותם, עד שכולם שבו בתשובה וביקשו סליחה על מעשיהם ונהרגו מתוך תשובה שלימה.
ולפתע החל להודות לו על אותם שנים בהם חינך אותו לתורה ומצוות ולמד בתלמוד תורה ובישיבה קדושה, ועל התפילות בבית הכנסת בו התפללו יחד, ובעיקר על כך שזכה לסיים מספר מסכתות מהש"ס וכעת הוא זוכה לקבל גמרות מזהב בשמים והזכויות הללו עמדו לו עד שהוא זוכה ללמוד תורה בישיבה של מעלה עם הקב"ה.
'אבא', אמר הבן 'אל נא תצטערו עלי, טוב לי כאן בעולם האמת אני במקום בו הרוגי מלכות נמצאים'. את הכל ראה האבא בחלום עוד בטרם נודע לו כי בנו נהרג על קידוש ה'.
ללמדנו עד כמה גדולה מעלת ומדרגת כל יהודי ויהודי, ובפרט הנהרג על קידוש ה' שאין בריה יכולה לעמוד במחיצתם (בבא בתרא י:).
וכך כותב הרמב"ם ב'איגרת השמד': "ואיש שיזכהו הא-ל לעלות במעלה עליונה כזאת, כלומר שנהרג על קדושת השם, אפילו היו עונותיו כמו ירבעם בן נבט וחבריו, הוא מעולם הבא, ואפילו לא היה תלמיד חכם"
