עד מתי מברכים ברכת הרעמים והברקים?
בעלון הקודם כתבנו שעל הברקים והרעמים יכול לברך "שכוחו וגבורתו מלא עולם" או "עושה מעשה בראשית", מכל מקום מנהג העולם לברך על הברקים "עושה מעשה בראשית" ועל הרעמים "שכוחו וגבורותו מלא עולם", שכך מסתבר שעל ידי הרעם נראה גבורתו של הקב"ה יותר מהברק (שו"ע סי' רכז ס"א, בא"ח פרשת עקב אות טז, מ"ב ס"ק סק"ה, כה"ח אות י, חזו"ע ברכות עמ' תסד).
אם לא בירך כאשר ראה ברק או שמע רעם בפעם הראשונה, יכול לברך על הפעם שניה (חזו"ע ברכות עמ' תסו בביאורים, הלכה ברורה חי"א עמ' תסב).
אם היתה שהות בין הברק לרעם, מברך שתי ברכות על כל אחד ברכה הראויה לו, על הברק "עושה מעשה בראשית" ועל הרעם "שכוחו וגבורתו מלא עולם", אולם אם היו תכופים ובאו ביחד יברך רק ברכה אחת "עושה מעשה בראשית" ובדיעבד אם בירך "שכוחו וגבורתו מלא עולם" יצא (מ"ב סק"ה, כה"ח אות ו לנוהגים לברך בשם ומלכות, חזו"ע שם).
אם בשעה שבירך על הברק "עושה מעשה בראשית" כוין לפטור גם את הרעם שעתיד לבוא אחריו, יצא ידי חובה ולא יברך על הרעם (מ"ב סק"ה, כה"ח אות ה, הלכה ברורה חי"א עמ' תס, ברכת ה ח"ד עמ' רמב-רמד ולדעתו רשאי לעשות כן לכתחילה דלא כהמ"ב שכתב כן רק בדיעבד).
גם כאשר לא ראה את הברק עצמו אלא רק את אור הברק כגון שיושב בתוך חדר ורואה דרך החלון את אור הברק, מברך "עושה מעשה בראשית" שגם על ידי אור הברק רואים מעין מעשה בראשית (חזו"ע ברכות עמ' תסו בביאורים, הליכות שלמה עמ' רפז, שו"ת מנחת שלמה ח"ב סי' ד אות לד, שו"ת ציץ אליעזר חי"ב סי' כא, שו"ת אז נדברו ח"ו סוף עמ' מט).
עד מתי מברכים ברכת הרעמים והברקים? עוד מאמרים
