אלו מנהגים נוהגים בימי חודש אלול?
מנהג ישראל מראש חודש אלול ועד הושענא רבה לומר בכל יום לאחר תפילת שחרית מזמור 'לדוד ה' אורי וישעי' (תהלים כז), כמו שדרשו חז"ל (מדרש שוחר טוב כז), אורי בראש השנה, וישעי ביום הכיפורים, כי יצפניני בסוכה, חג הסוכות, ויש נוהגים לאומרו גם לאחר מנחה וערבית, וכל מקום יעשו כמנהגם (משנה ברורה סי' תקפא סק"ב, חזון עובדים ימים נוראים עמ' כד).
וכל האומר מזמור זה מראש חודש אלול ועד הושענא רבה, אפילו אם נגזרה עליו ח"ו גזרה רעה, יכולה אמירתו לבטלה, ומבטלים מעליו כל גזרות קשות ורעות, ומעביר מעליו כל המקטרגים והמשטינים, וטוב לאומרו בכל ימות השנה אחר תפילת שחרית (הגה"ק רבי רחמים הכהן בספרו שערי תפילה דף לח ע"ב, חזו"ע שם בהערה).
ויש נוהגים בכל יום מימי חודש אלול לקרוא עשרה מזמורי תהלים, ובכך יזכו לסיים את ספר התהלים פעמיים לפני ראש השנה כמנין 'כפר' לעמך ישראל. ובעשרת ימי תשובה שבין ראש השנה ליום הכפורים, אומרים יותר מזמורים, חמישה עשר מזמורים כדי לסיים התהלים פעם שלישית לפני יום הכפורים (משנה ברורה סק"ג, כף החיים אות כב).
וכשאומרים ה'יהי רצון' לפני אמירת התהלים, לא יאמרו: עד מלאות ימי שנותינו 'שבעים שנה', שאין לו להגביל שנותיו אולי הקב"ה יגזור עליו לחיות יותר משבעים שנה, אלא ישמיטו התיבות 'שבעים שנה', וכן בנוסח ה'יהי רצון' שלאחר אמירת התהלים, מאחר ואינם אומרים ספר שלם, יאמרו: 'בזכות מזמורי תהלים שקרינו לפניך' (משנה ברורה, כף החיים שם).
מנהג טוב לקרוא בימים אלו ספר תיקוני הזוהר הקדוש, דהיינו להתחיל בראש חודש אלול ולסיימו ביום הכיפורים. ואף על פי שאינו מבין מה שקורא, מכל מקום עצם הקריאה מועילה להאיר ולזכך את נשמתו (מרן החיד"א בעבודת הקודש, כף החיים אות ז).
משנכנס חודש אלול הרחמים והסליחות, הכותב מכתב לחבירו כותב בתחילת המכתב "לשנה טובה תכתבו ותחתמו" (כף החיים אות יח, חזון עובדיה ימים נוראים עמ' כו).
חודש אלול הוא זמן של תשובה ותיקון המעשים, ולכן יזהר לפשפש במעשיו, וטוב וישר שבכל לילה לפני שהולך לישון יאמר וידוי ויפשפש ויבדוק את דרכיו ומעשיו (מורה באצבע אות רמג, כף החיים אות כד).
