
האם חובה לתת "קמחא דפסחא"?
מנהג קדמון מתקופת הראשונים בעם ישראל קדושים ליתן דמי "קמחא דפסחא" לעניים לפני חג הפסח, כדי שיוכלו לקנות מצות ויין ולקיים הסדר כהלכתו, וכל הדר בעיר י"ב חודש חייב ליתן לכך ומיד כשהתחיל לגור בעיר נתחייב ליתן ,קמחא דפסחא".
אין סכום קבוע שצריך לתת ל"קמחא דפסחא", אולם כל אחד יכול לשער בדעתו עד כמה הוצאות החג גדולים, ולחשוב על העניים האומללים בפרט אברכים בני תורה ובעלי משפחות מרובות ילדים בלי עין הרע, שאין ידם משגת לרכוש מצות ויין ושאר מוצרי החג המנימליים ולתת בעין יפה וביד רחבה.
כמו כן ניתן לת למעות "קמחא דפסחא" ממעשר כספים.
על הפסוק בתורה: "ושמחת לפני ה' אלוקיך, אתה ובנך ובתך ועבדך ואמתך, והלוי אשר בשעריך והגר והיתום והאלמנה." פירשו חז"ל "אמר הקב"ה: לי יש ארבעה בני בית, שהם: הלוי, הגר, היתום והאלמנה. ולך יש ארבעה בני בית, שהם: בנך, ובתך, ועבדך ואמתך, אם אתה משמח את שלי, אני משמח את שלך".
הלכה בהרחבה————————————————
מנהג ישראל קדושים ליתן דמי "קמחא דפסחא" לעניים, כדי שיוכלו לקנות מצות ויין לקיים הסדר כהלכתו, וכל הדר בעיר י"ב חודש חייב ליתן לכך (רמ"א סי' תכט ס"א), ואם בא לגור בעיר על דעת להשתקע בה חייב ליתן מיד (מ"ב סק"ה, כה"ח אות יב, ועיין בשו"ע יו"ד סי' רנו ס"ה), ודמי ה"קמחא דפסחא" אין להם סכום קבוע, וראוי שכל אחד יתן כפי אשר השיגה ידו, ומי שמשתמט מליתן, עוון הוא בידו כיון שהוא מנהג קדום ועיני העניים מצפות למעות הללו (כה"ח אות טז), ומותר ליתן למעות הללו מכספי מעשר (הליכות שלמה חודש ניסן פ"ב סעיף ב, ילקו"י פסח ח"א עמ' צא בהערה), וראוי שגם התלמידי חכמים ישתתפו עם הציבור ויתרמו למעות "קמחא דפסחא" למען העניים (שם עמ' צה, ועיין במ"ב סי' תקכט ס"ק יז מש"כ בשם הרמב"ם), וכיום נהגו ליתן לעניים ולתלמידי חכמים מצות במקום חיטים (כה"ח אות יב).
וכתב הרמב"ם (פ"ו מהלכות יום טוב הלכה יח): "וכשאוכל ושותה בחג, חייב להאכיל לגר, ליתום ולאלמנה עם שאר העניים האומללים, אבל מי שנועל דלתות ביתו ואוכל ושותה עם בניו ואשתו ואינו מאכיל ומשקה לעניים ולמרי נפש, אין זו שמחת מצוה, אלא שמחת כרסו".
ועוד כתב הרמב"ם (פ"ב הלכות מגילה הלכה יז) אין שמחה גדולה ומפוארה אצל הקדוש ברוך הוא אלא "לשמח לב עניים ויתומים ואלמנות וגרים, שהמשמח לב האומללים האלו, דומה לשכינה, שנאמר: 'להחיות רוח שפלים ולהחיות לב נדכאים'".
האם חובה לתת "קמחא דפסחא"? – עוד הלכות