שידוך שנולד בטעות…
בענייני שידוכים כולנו יודעים כי "מה' אישה לאיש", אך לפעמים הקב"ה מזמן לנו לראות זאת במוחש, כדי שנתחזק באמונה ולהראות לנו עד כמה ההוא משגיח על כל פרט ופרט. וכך סיפר אב לנערה בתקופת השידוכים: לאחרונה אירסתי את בתי, וחשתי ממש התעלות רוחנית, תחושה של קירבה להשם יתברך, כשנגלתה לעיני השגחה פרטית מופלאה בכל שלב ממהלך השידוך.
וכך היה: באחת השבתות הוזמנתי לקידוש בבית מדרש של אחד מחברי הכולל לרגל הולדת בתו. לאחר תפילת שחרית הלכתי לשם עם בני – אך התברר לי כי טעיתי, ושם לא היה קידוש כלל.
כששבנו הביתה סיפר לי בני כי פגש שם בחור ישיבה המוכר לנו במקצת, שסיפר לו כי ה'צ’ולנט' בישיבה נשרף ואין לו היכן לאכול סעודת שבת. אמרתי לבני: "ולמה לא הזמנת אותו אלינו? לך, קרא לו!", הבחור הגיע, ישב עמנו לסעודה, וראיתי לפני בחור נעים הליכות, בעל דרך ארץ ומידות מתוקנות.
כעבור כמה ימים ניגש אלי ידיד ואמר: "הרי יש לך בת בשידוכים, כדאי לך לשמוע על בחור פלוני…", והזכיר דווקא את שמו של אותו בחור שאכל אצלנו בשבת – מבלי שידע כלל על כך.
השבתי לו: "מעניין מאוד, הבחור הזה היה אצלנו בשבת האחרונה, והוא אכן עשה רושם טוב מאוד. אך אשמח לשמוע גם עליו מצד לימודו".
"אל תסמוך עלי", אמר הידיד, "אבל אני אתן לך שם של חברותא שלו, והוא יוכל לספר לך מקרוב". ביום שישי, כדרכי בקודש, אני נוהג להתפלל במניין קבוע. אולם באותו יום משום מה הקדמתי את תפילתי ונכנסתי למניין אחר.
עמדתי להכין את עצמי לתפילה, ולצדי נעמד בחור נוסף – וכשנשאתי עיני ראיתי את שמו על תיק התפילין: זהו בדיוק החברותא שעליו נאמר לי לברר! שאלתיו אם הוא מכיר את הבחור, והוא רמז שכן, אך לא רצה לדבר קודם התפילה. לאחר התפילה ניגש אלי וסיפר בשבחו הגדול – על התמדתו, עומק לימודו ויראתו.
כשסיים לדבר, הוסיף ואמר: "ממש פלא! אני כבר שנתיים לומד בישיבה הסמוכה, ומעולם לא יצאתי להתפלל מחוץ לישיבה. היום, באונס גמור, נאלצתי להתפלל כאן – והנה, כך נפגשנו".
עמדתי נדהם. הרגשתי ממש קרבת אלוקים, כיצד הקב"ה סובב את כל הפרטים בדיוק נפלא: שהבחור יגיע אלינו לסעודת שבת, שאוכל להתרשם ממנו מקרוב, ושאותו חברותא יגיע עד אלי, מבלי שאטרח כלל.
ראיתי בעיניי מה שכתוב: "מֵה' מְצְעֲדֵי גֶבֶר כּוֹנָנוּ וְדַרְכּוֹ יֶחְפָּץ", אין הסתרה בשידוכים – אלא גילוי מאיר של השגחה פרטית, שדרכה הקב"ה מראה לנו כמה הוא קרוב, כמה הכל מכוון מלמעלה.
(ספר בך בטחנו – שידוכים ונישואין, עמ' 24)
